בתרחיש האופטימי ביותר לכלכלה העולמית, המלחמה באירן תסתיים בתוך שבועות, הפקת הנפט והגז יימשכו, השיט במצר הורמוז יתחדש והחשש מגל אינפלציוני ישכך. אבל מומחים מזהירים מפני אופטימיות: האירועים מציבים סכנה של ממש לכלכלה העולמית, טוען ניו-יורק טיימס.
החשש הכבד ביותר הוא מהחרפת התגובה האירנית, אם וכאשר המשטר יעמוד על סף הכחדה, ויהיה מוכן להסתכן בהכבדת ההפצצות כדי לשרוד עוד יום. במקרה כזה, כנראה ינסו האירנים לפגוע בהפקת הנפט והגז בסעודיה וקטר, מה שיעלה את מחיריהם לרמות העלולות להצית את האינפלציה. בנקים מרכזיים יעלו את הריבית, המשכנתאות והאשראי יתייקרו, הלקוחות יוציאו פחות – המסלול הקלאסי למיתון.
קנת רוגוף, לשעבר הכלכלן הראשי בקרן המטבע הבינלאומית, סבור שהשלכות העימות לא יהיו רק בטווח הקצר. הוא מזכיר את רצח הארכידוכס פרדיננד ב-1914, שהוביל למלחמת העולם הראשונה, ואומר: "זה קצת כמו לשאול אז מה יהיו ההשלכות הכלכליות, בלי שיהיה מושג מה עומד לקרות. כאשר המלחמה פרצה, כולם היו בטוחים שהיא תסתיים בתוך חודש".
הדאגה המרכזית היא תחום האנרגיה: המזרח התיכון מפיק 30% מהנפט ו-17% מהגז הטבעי של העולם. הפרעה כאן תפגע ביבואניות הגדולות ביותר של אנרגיה – מזרח אסיה ואירופה. מוקד תשומת הלב הוא מצר הורמוז שבין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, בהם עוברים כחמישית מאספקת הנפט העולמית, בעיקר לכיוון אסיה.
הזכרונות הולכים אחורה לחרם הנפט שאחרי מלחמת יום כיפור ולשנים שאחרי המהפכה באירן, אבל יש הבדלים חשובים: התפוקה כיום עולה על הביקוש ואופ"ק התחייב להגדיל אותה כתשובה למחסור שעלולה לגרום המלחמה. בנוסף לכך, מדינות רבות גיוונו את מקורות האנרגיה שלהן.
אולם, המשבר האפשרי מלמד שהעולם עודנו תלוי במידה רבה בדלקים מאובנים. אם המיצרים ייסגרו ליותר מאשר כמה שבועות ואם אירן תפגע במתקני נפט, ההשלכות יורגשו היטב. השבתה של בתי זיקוק גם תייקר את הדשנים ולאחר מכן את המזון, מה שיהווה איום על התזונה באפריקה ובדרום אסיה, מתריע הטיימס.