המידע שנחשף בדוח המכון למדעים ולביטחון בינלאומי (ISIS) מטיל אור נוסף על עומק ההונאה של אירן בכל הנוגע לתוכנית הנשק הגרעיני שלה. האתר, המכונה "מין-זדאיי", עלה לכותרות לראשונה בספטמבר 2019, כאשר ישראל חשפה את קיומו בהתבסס על חומרים מפורטים שהושגו בפשיטה הנועזת על ארכיון הגרעין בטהרן. הדוח הנוכחי מאשש כי האתר היה נדבך מרכזי בתוכנית "עמאד" המקורית, שפעלה בראשית שנות ה-2000 במטרה לייצר ראש קרב גרעיני.
ניתוח הממצאים מעלה כי האתר לא שימש למחקר תיאורטי בלבד, אלא היה מוקד לניסויים מעשיים בטכנולוגיות הליבה של פצצה גרעינית. על-פי הדוח, המבנה המבודד והמאובטח איפשר למדעני הגרעין לבצע ניסויים בחומרי נפץ קונבנציונליים המיועדים לדחיסת ליבה גרעינית - שלב קריטי בתכנון נשק מסוג "אימפלוזיה". המיקום המרוחק נבחר בקפידה כדי להסוות את גלי ההדף והרעש הנלווים לניסויים מסוג זה, ובכך למנוע זיהוי על-ידי גורמי מודיעין בינלאומיים.
מחיקת ראיות שיטתית
ממצאי הדוח מפרטים את לוח הזמנים של הפעילות באתר, ומצביעים על כך שעיקר העבודה התבצעה בשנים 2002-2003. עם זאת, החשיפה הישראלית ב-2019 עוררה בהלה בקרב הדרג המדיני והביטחוני באירן. מיד לאחר שהוצגו ההוכחות לעולם, החלו האירנים בפעילות מואצת להריסת המבנים המרכזיים במתחם, ששימשו כמעבדות וסדנאות. הקרקע באתר יושרה לחלוטין במטרה להעלים עקבות של חומרים כימיים או רכיבים טכנולוגיים לפני שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תדרוש לבצע במקום פיקוח.
בנוסף לניסויי הנפץ, הדוח מעלה סבירות גבוהה לכך שבמקום בוצעו בדיקות מערכתיות של רכיבי נשק ללא חומר בקיע, וכן ניסויים למיגון גלאי ניוטרונים. פעולות אלו מהוות הוכחה חותכת לכך שמטרת האתר הייתה צבאית מובהקת ולא לצרכי מחקר אזרחי. ההרס המתוכנן של האתר לאחר חשיפתו מעיד על הניסיון המתמשך של אירן לשבש את הבדיקות הבינלאומיות ולהסתיר את ההיסטוריה הגרעינית שלה.
חשיפת הנתונים החדשים מחזקת את הטענה כי אירן מעולם לא זנחה לחלוטין את שאיפותיה הגרעיניות, וכי הידע שנצבר באתרים כמו מין-זדאיי נשמר בידי המשטר בטהרן. נראה כי בקהילה הבינלאומית יצטרכו כעת לבחון מחדש את יעילות הפיקוח על אתרים שטרם הוכרזו, לנוכח היכולת המוכחת של אירן לבצע "ניקוי" מהיר של זירות חשודות.