אחד מראשוני הקהילה, סימון פוס, הותיר אחריו יומן, שאותו גילה צאצא שלו, דייגו פוס, שנולד בסורינאם ושעקר עם משפחתו להולנד. כדי לגלות את שורשיו החליט פוס לצאת לסורינאם, הן כילד החוזר לעיר-הולדתו, והן כבן למשפחה בעלת היסטוריה של 300 שנה, והתוצאה הייתה סרט דובר הולנדית, שאותו כתב וביים, ושבו הוא מתעד את מסע השורשים שלו.
אבל סורינאם איננה רק היסטוריה של קהילה יהודית אחת מני רבות; היא מייצגת פרק נכבד ונשכח בתולדות יהודי יבשת אמריקה, בעידן שלפני ההגירה הגדולה ממזרח-אירופה שלאחר גירוש ספרד. באותה מידה היא גם מייצגת הוויה יהודית-גלותית שונה מזו המקובלת. אחרי ככלות הכל יהודי סורינאם אינם רוכלים וגם לא מלווים בריבית, אלא חקלאים בעלי מטעים - בבחינת "רפובליקה יהודית", המהווה פרק מיוחד בהיסטוריה של סורינאם, שגם כיום מחצית מתושביה נחשבים ליהודים מבחינת מוצאם.