מאות שנים של מסורת פוליטית בריטית יגיעו לסיומן בתוך שבועות ספורים, לאחר שהפרלמנט הצביע על הסרת האריסטוקרטים העוברים בירושה מבית הלורדים (יום ג', 10.03.26). חברי הבית העליון הסירו את התנגדותם לחקיקה שעברה בבית הנבחרים, ובכך סללו את הדרך להדחת עשרות דוכסים, רוזנים וויקונטים שירשו את מושבם בפרלמנט יחד עם תארי האצולה שלהם. השר ניק תומאס-סימונדס מסר כי השינוי שם קץ לעקרון "ארכאי ולא דמוקרטי". לדבריו, הפרלמנט חייב להיות מקום שבו כישרון וזכויות נמדדים על-פי ערך אישי, ולא גלריה של רשתות חברתיות ישנות או מקום שבו תארים שהוענקו לפני מאות שנים מחזיקים בכוח על פני רצון העם. מבנה הבית העליון והשינויים ההיסטוריים בית הלורדים ממלא תפקיד מרכזי בדמוקרטיה הפרלמנטרית הבריטית באמצעות בחינת חקיקה שעוברת בבית הנבחרים, אך מזה זמן רב נשמעת ביקורת על היותו גוף מסורבל ולא נבחר. כיום מונה הבית למעלה מ-800 חברים, נתון ההופך אותו לבית המחוקקים השני בגודלו בעולם אחרי הקונגרס הלאומי העממי של סין. מרבית חברי הבית כיום הם "לורדים לכל החיים" - פוליטיקאים בדימוס, מנהיגים אזרחיים ואישים בולטים שמונו על-ידי הממשלה. כעשירית מחברי הבית הם עמיתים בתורשה. בשנת 1999 סילקה ממשלתו של טוני בלייר את רוב 750 האצילים הירושתיים, אולם 92 מהם הורשו להישאר באופן זמני. ממשלתו של קיר סטארמר היא זו שהשלימה כעת את המהלך להוצאתם הסופית.