עדים אנו בשנים החולפות לאי-סדירות (אנומליה) תקשורתית ותרבותית אשר אין לעבור עליה לסדר היום. עיתונים שונים, הן מודפסים והן אינטרנטיים, מקבלים במה בעיתונים אחרים תוך הסכמי חילופי מאמרים וכתבות, אך חוסמים מצידם כל שביב ובדל ידיעה או מאמר מהצד השני, הנוגד את הקו הפוליטי אותו הם מנסים לקדם.
דוגמה לנאמר לעיל הם עיתוני האינטרנט "העין השביעית", "על צד שמאל" והעיתון "הארץ" בגרסתו האינטרנטית (והמודפסת כמובן). עיתונים אלו ונוספים אחרים, ידועים באוריינטציה הפוליטית השמאלנית קיצונית. הללו חולקים במידה לא מבוטלת את הקו הנקוט על הברית המוזרה אך הקיימת אצל השמאל הקיצוני העולמי, יחדיו עם ארגוני הטרור והג'יהאד העולמי באשר לסכסוך באזורנו.
עיתונים אלו נוהגים באורח מסורתי להשתמש במילים סיבוביות, כנשק במלחמתם לשינוי האוריינטציה הפוליטית של הציבור הישראלי. מונחים כגון "שלום (אכזב)", "זכויות אדם", "הבנה ישראלית-פלשתינית", "מדינת כל אזרחיה" ואחרים, הם ביטויים חוזרים ונשנים שם המשמשים קרדום לחציבת תמיכה פוליטית תוך אחיזת עיני הקוראים להאמין כי הינם תומכים במטרות ראויות, בעוד שהכוונה היא הטעיה ברורה לכיוונים פוליטיים ומדיניים אחרים לחלוטין.
ההדרה התרבותית והפוליטית של דעות אחרות אשר אינן עולות בקנה אחד עם קו העיתון הרשמי, כמו גם הנסתר של עיתוני השמאל לעיל, נבעטות ברגל גסה (הלכה ולמעשה) משולחנות העריכה של קיצונינו השמאלנים החביבים ולעולם אינן מגיעות לפרסום. בעידן האינטרנט, אשר בו שיקולי עלות נייר והדפסה אינם משמעותיים ואך שיקולי עריכה הם הישימים, הרי שהסיבה היחידה שיש לכן להביאה בחשבון לדחיית הדעות השונות ולחסימה אנטי-פלורליסטית הרמטית כמתואר לעיל, היא אך ורק ובכוונת מכוון, "להגן" על נפשם הרכה והנילושה של הקוראים מפני השפעות זרות רחמנא לצלן.
נעיר כאן כי עצם החסימה הגורפת לדעות אחרות בידי העיתונים שנזכרו לעיל, מעידה על פחד מצמית של העורכים שם מפני פלורליזם נאות, באשר נראה כי בסתר ליבם יודעים הם כי הקו הפוליטי אותו הם מובילים הוא קלוקל וניתן בנקל להפרכה. עיתונים אלו אמונים על סיסמאות ריקות כנזכר לעיל ומסרבים לעמת אותן עם העובדות הברורות הנפרשות לעיני כל. נראה שמודעים הם לכך כי במידה שיובאו העובדות לאשורן לידיעת קוראיהם בנוגע לסכסוך באזורנו, יגרמו הללו לנטישה המונית של מחנם הפוליטי, על הנטישה הקיימת כבר ממילא.
ומן הצד השני, אותם עיתונים אחרים הבאים בעיקר מהמרכז הפוליטי, אותם "האובייקטיביים והמאוזנים" לכאורה (אינטרנטיים בעיקר), המאפשרים לאותם עיתונים אנטי-פלורליסטים כנזכר בדוגמה לעיל, ניתן לתייגם כמתיפייפי "התקינות הפוליטית". כמוהם כאומרים "הבה, ראונו אתם הקוראים עד כמה פלורליסטים אנו בכך שמביאים אנו כתבות מכל קצווי הקשת הפוליטית. הו, כמה יפי-נפש אנו". זהו מעשה צביעות ואחיזת-עיניים, המקדם אמות-מידה של חוסר איזון ויושרה, המונע קרוב לוודאי משיקולים כלכליים על-מנת להאדיר ויכוח מעל דפי גיליונותיהם האינטרנטיים, לשם דיג קוראים נוספים, תאבי-ויכוחים, ובכך לשפר (לכאורה) את תזרים המזומנים.
בל נטעה, איננו טוענים כאן כנגד עיתוני השמאל הקיצוני, הגם שאיננו מקבלים את גישתם המדינית-פוליטית; הללו פועלים כפי שמצפונם מורה להם, גם אם באורח עיתונאי ודמוקרטי מעוות, אך למצער אינם מתיפייפים, מעמידי-פנים-תקינות-פוליטית. הביקורת במאמר זה מופנית לאותם עיתוני המרכז הפוליטי, אשר "התקינות הפוליטית", הפלורליזם המזויף בו הם נוקטים, אוכל בהם בכל פה ובכל חלקה טובה, בכך שלא דאגו לקיים את עיקרון ההדדיות בחילופי הכתבות והמאמרים, בעוד שקשה להניח כי לא היו מודעים לבעייתיות שבכך.
אין הכוונה להטיף כאן להדרה של כתבות ומאמרים הבאים מעיתוני השמאל הקיצוני הנוגדים את הקו של עיתון מרכז פוליטי מסוים; נהפוך הוא - הבאת דעות אחרות לקוראיהם באורח מאוזן היא חיונית לתקינות החברה והמשטר הדמוקרטי, אך בהחלט אנו באים לומר בפה מלא: "יש לשמור באדיקות את עיקרון ההדדיות". דהיינו - "אנו נפרסם מאמרי כותביך, אדוני, מעיתון שמאל פלוני, ובתמורה תפרסם אתה מפרי עטם של כתבינו וכותבי המאמרים בעיתוננו, בעיתונך".
המצב המעוות, המביא עיתונים מסוימים להגיע להסכם ולפרסם מאמרי כותבים מעיתוני "על צד שמאל", "העין השביעית" ו"הארץ", בעוד הללו בורשים בבוז כל דעות אחרות וחוסמים, מנפים ומצנזרים בהחצף ובזלזול כל דעה אחרת אשר עלולה "לזהם" את האחידות הרעיונית המונוליתית שלהם, הוא מצב פסול שאל לו להתקיים.
האם צריכים אנו לתת ידנו להדרה תרבותית ופוליטית מעין זו? ישקלו כל איש ואישה את העדפותיהם לאור עקרונותיהם ויפעלו כפי שצו מצפונם ומוסרם מורה להם. עלינו להחליט באם מוכנים אנו לתת ידנו ומקלדותינו לתופעת "התקינות הפוליטית" בעיתוני המרכז הפוליטי כפי שתוארה לעיל, ובוודאי שלא לעיתוני השמאל הקיצוני.
לא אלמן ישראל - מגוון העיתונים האינטרנטיים המאוזנים והפלורליסטים לאשורם, הפתוחים לכל מגוון דעות ונטיות - הוא גדול וזמין לחלוטין.