הנחיה יוצאת דופן של ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקשת להקשיח את הטיפול באירועי פשיעה לאומנית ביהודה ושומרון, תוך תגבור כוחות ואימוץ צעדים מנהליים וכלכליים נגד מפרי חוק. מסמך פנימי שהופץ בעקבות דיון בקבינט הביטחוני, ומתפרסם (29.3.26) ב-euro news, מציג שינוי בגישת האכיפה, ומורה לצה"ל ולמשטרה לחזק את נוכחותם בשטחי החיכוך ולהגביר את הפעילות נגד גורמים המעורבים באירועים אלימים. המהלך כולל, בין היתר, תגבור כוחות צבאיים ביהודה ושומרון, גם במחיר העברת יחידות מזירות אחרות, זאת במטרה להבטיח שליטה אפקטיבית באזורים רגישים ולהפחית את היקף האירועים. איסור על מאחזים וצעדים כלכליים אחד הסעיפים הבולטים במסמך קובע כי לא תתאפשר הקמת מאחזים חדשים באזורי שליטה משותפת לישראל ולרשות הפלשתינית (שטח B). בנוסף, מוצעים צעדי עיצומים כלכליים נגד גורמים שיפעלו בניגוד לחוק, בין היתר בשל העלויות הכרוכות בפינוי ובאכיפה. הנחיה זו מסמנת ניסיון לייצר הרתעה כלכלית לצד האכיפה המבצעית, מתוך הבנה כי חלק מהפעילות בשטח נשען גם על תמריצים כלכליים. התייחסות לנוער הגבעות המסמך כולל גם התייחסות לתופעת "נוער הגבעות", ומציע הקמת מסגרת ייעודית במשרד הביטחון שתעסוק בטיפול בתופעה. לפי ההנחיה, יושם דגש על שילוב כלים חינוכיים וטיפוליים לצד אכיפה, במטרה לצמצם את המעורבות באירועים אלימים. מדובר בגישה משולבת, השואפת להתמודד לא רק עם התוצאה - אלא גם עם גורמי העומק. לחץ מדיני: המסר מוושינגטון ברקע ההנחיות, גובר גם הלחץ הבינלאומי. שרי החוץ של מדינות ה־G7 התכנסו בצרפת לדיון בהשלכות המלחמה באירן, ובמהלך המפגש נשאל שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו על האלימות ביהודה ושומרון. רוביו הדגיש כי "ארה"ב מודאגת מאלימות של מתנחלים ישראלים בגדה המערבית", וציין כי המסר הועבר לממשלת ישראל. לדבריו, "אנחנו מצפים מישראל לעשות משהו בנוגע לזה". דבריו משקפים ציפייה אמריקנית ברורה לפעולה ממשית בשטח, ומחדדים את ההקשר המדיני שבו מתקבלות ההחלטות בירושלים. הנחיה זו נתפסת כמהלך חריג יחסית, שכן בעבר הוצגו אירועים מסוג זה כתופעה מצומצמת המיוחסת לקבוצות שוליים. כעת, עצם פרסום ההנחיות והיקף הצעדים מצביעים על הידוק האכיפה ועל שינוי מסוים בגישה. המהלך מתרחש על-רקע עומס כבד על צה"ל הפועל במספר זירות במקביל, דבר שמחדד את המשמעות של העברת כוחות והקצאת משאבים נוספים ליהודה ושומרון. בסיכומו של דבר, מדובר במהלך שמשלב בין צורך מבצעי ללחץ מדיני, ומנסה לשרטט קו ברור יותר של שליטה ואכיפה - קו שייבחן כעת במבחן המציאות.