מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית (יום א', 29.03.26) את הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה לשנת 2026. החוק עבר ברוב של 62 חברי כנסת מול 55 מתנגדים, והוא מעגן את העלאת תקרת הגירעון לשיעור של 4.9% מהתוצר, בהתאם לעידכון תחזיות ההכנסות והצמיחה המושפעות מהמצב הביטחוני.
החלטת הכנסת קובעת הגדלה משמעותית של ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2026 בסכום של כ-32 מיליארד ש"ח מעבר למתווה המקורי, ובסך-הכל גידול של 8.8% המסתכמים בכ-60 מיליארד ש"ח. המהלך נועד לתת מענה תקציבי לצרכים הביטחוניים והאזרחיים הדחופים שנוצרו בעקבות הלחימה הרב-זירתית.
להצבעה הגורלית קדמו דבריו של שר האוצר,
בצלאל סמוטריץ', שתקף את מבקרי המדיניות הכלכלית וטען כי נתוני המאקרו של ישראל מדהימים את העולם ומכים את התחזיות המוקדמות. לדבריו, על-אף המלחמה הארוכה והיקרה, השקל נותר חזק, הבורסה עולה והאבטלה נמצאת בשפל. סמוטריץ' הדגיש כי עיקרו של התקציב הוא תוספת של עשרות מיליארדים שתאפשר את סיום המערכה ושיפור דרמטי ביציבה הגיאו-פוליטית של ישראל.
מנגד, ראש האופוזיציה,
יאיר לפיד, תקף בחריפות את סדר העדיפות הממשלתי וכינה את התקציב "שוד" ו"הגניבה הגדולה ביותר בתולדות המדינה". לטענתו, הממשלה מחלקת לעצמה 6 מיליארד ש"ח של כספים קואליציוניים על חשבון צרכים קריטיים כמו מיגוניות, בטיחות בדרכים ובינוי כיתות לימוד. לפיד ציין כי בעוד המדינה נתונה תחת התקפת טילים, התקציב כולל קיצוץ של 17% בתקציב המיגון ופגיעה בתקציבי החינוך לגיל הרך וניצולי השואה.
מימון המערכה והוצאות העורף
במסגרת החוק, הוסמכה הממשלה להגדיל את ההוצאה ב-7 מיליארד ש"ח נוספים ככל שהמערכה תימשך. כמו-כן, אושר תקציב של 5.8 מיליארד ש"ח כ"רזרבה אזרחית לחירום", המיועדת למימון הוצאות הנובעות במישרין ממבצע "שאגת הארי". כספים אלו ישמשו לרכש ביטחוני, גיוס מילואים רחב ומענה לצרכים אזרחיים של תושבי העורף.
דברי ההסבר לחוק מציינים כי המערכה שהחלה (28.02.26) כללה תקיפות נרחבות בשטח אירן והובילה למצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה. מתקפות הטילים מאירן ומלבנון גרמו לנזקים ודרשו מאמצי הגנה כבירים, שהובילו לגידול ניכר בהוצאות הלחימה וביקוש למענה תקציבי עבור האוכלוסייה האזרחית שפונתה מבתיה.
העלאת תקרת הגירעון והרחבת מסגרות ההוצאה משקפות את הסטת המשאבים הלאומיים לטובת המאמץ המלחמתי, תוך התאמת התקציב המדינתי למציאות הביטחונית החדשה והמאתגרת והבטחת המשכיות תפקודית למשק הישראלי תחת אש.