מליאת הכנסת אישרה באישון לילה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026, ברוב של 62 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 55 שהתנגדו (יום ב', 30.03.26). במהלך ההצבעות הדרמטיות, ביצעה הקואליציה מחטף לפני אישור התקציב הסופי, כאשר לפי אומדן ראשוני הועברו כמעט מיליארד שקל נוספים למגזר החרדי. התרגיל שרקחה הקואליציה הביא להזרמה של כ-800 מיליון שקל תוך עקיפת גורמי המקצוע במשרד האוצר והייעוץ המשפטי, ובמסלול שעקף את הנחיית היועמ"שית שהקפיאה כספים אלו בשל סוגיית הגיוס. המהלך, שתוכנן בסודיות במשך כשבוע, הוביל למבוכה והלם בשורות האופוזיציה. חברי הכנסת מהאופוזיציה, שסברו כי מדובר בהסתייגויות שגרתיות נגד התקציב, הצביעו בעד המהלך; אחת ההסתייגויות אף עברה ברוב של 109 תומכים מול אפס מתנגדים. בקואליציה הבהירו כי מדובר בשחרור כספים קואליציוניים מרזרבות שהוגדרו מראש לתוך תקנות רגילות במשרד החינוך, ובכך הוסר המחסום המשפטי שהציבה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה נגד תקצוב מוסדות המעודדים השתמטות. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, תקף בחריפות את הממשלה ומסר כי לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת. לדבריו, חבורת גנבים עלובה ומנותקת מהעם בזזה את אזרחי ישראל בזמן שהם במקלטים, והעדיפה לתקצב מוסדות חרדיים על פני צרכי מיגון וחינוך. מנגד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיבח את התקציב וטען כי הוא משקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית, תוך מתן דגש על צרכי הביטחון והפחתת מיסים לאדם העובד בתקופת מלחמה. במקביל לאישור התקציב, אישרה המליאה בקריאה שנייה ושלישית את חוק התוכנית הכלכלית הכולל תיקוני חקיקה נרחבים. החוק נועד להגדיל את הפריון והתחרות במשק באמצעות שורה של רפורמות, בהן יצירת מנגנון זיכוי מס חדש להוצאות מחקר ופיתוח לשימור ענף ההייטק, ושינוי מנגנון מינוי הוועדה לתיאום תשתיות בחוק משק הגז הטבעי במטרה לזרז הקמת תשתיות לאומיות. כמו-כן, אושר תיקון לחוק החברות הממשלתיות המגדיר סטטוס חדש של "חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית", צעד שנועד להגביר את יכולת התחרות של התעשיות הביטחוניות בשוק הגלובלי. בנוסף, אישרה הכנסת את חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, הכולל שורה של צעדים פיסקליים להשגת יעדי התקציב. בין התיקונים שאושרו: הטבות מס לעולים ולתושבים חוזרים, ריווח מדרגות מס הכנסה (20% ו-31%), והטלת תשלום מיוחד על רווחי הבנקים בשנים 2026-2027. החוק כולל גם הסרת חסמים במיסוי קופות גמל לעידוד השקעות מוסדיות בנדל"ן ובתשתיות. מטרת המהלך, לפי נוסח החוק, היא שמירה על מדיניות פיסקלית אחראית ועמידה בתקרת הגירעון תוך חיזוק הצמיחה. התקציב שאושר סופית לשנת הכספים 2026 מעמיד את מגבלת ההוצאה על כ-699 מיליארד שקלים, בעוד תקציב ההוצאה הכולל יעמוד על כ-850 מיליארד שקלים (הכולל תקציב רגיל ותקציב פיתוח). תקציב משרד הביטחון זינק ליותר מ-142 מיליארד שקלים בעקבות מבצע "שאגת הארי", תוספת של מעל 30 מיליארד שקלים לעומת התכנון המקורי. תקציב משרד החינוך נקבע על כ-97 מיליארד שקלים, ותקציבי הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות יעמדו על כ-64 וכ-63 מיליארד שקלים בהתאמה. תשלום החובות של המדינה לשנה זו נאמד ב-151 מיליארד שקלים. אישור התקציב התאפשר לאחר שהסיעות החרדיות הסירו את התנגדותן בעקבות הזרמת הכספים המפתיעה. בעוד יו"ר הקואליציה אופיר כץ בירך על הבשורות בתחומי הביטחון והרווחה, באופוזיציה נשמעה ביקורת פנימית קשה על חוסר הערנות שהוביל לאישור המימון למגזר החרדי בקולותיהם שלהם. ההעברות התקציביות צפויות להיתקל בקשיים משפטיים ובעתירות לבג"ץ, נוכח העקיפה הבוטה של חוות הדעת המשפטית והדרג המקצועי באוצר.