יו"ר עוצמה יהודית, השר
איתמר בן-גביר, השתמש בנכס ציבורי סגור לצורך תעמולת בחירות - ולכן הפר את החוק, כך קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון
נעם סולברג.
ההחלטה עוסקת בסרטון שפרסם השר לביטחון לאומי, שבו הופיע במוזאון אסירי המחתרות בירושלים כשהוא מביע תמיכה בעונש מוות למחבלים. הסרטון צולם באזור המדמה חדר גרדום, תוך שימוש במיצג חבל תלייה לצורך העברת המסר.
הכרעה חד-משמעית: מדובר בתעמולת בחירות
סולברג קבע כי עצם הבעת עמדה מדינית-ציבורית, במיוחד בנושא שנמצא בלב השיח הציבורי, מהווה תעמולת בחירות. לדבריו, גם כאשר אין הבטחה לביצוע מדיניות בפועל, עצם הצגת העמדה נועדה להשפיע על הבוחר.
בהחלטה נכתב כי: "הבעת העמדה - כמוה כהתחייבות: בְּחר בי ואקדם את המדיניות". עוד נקבע כי העובדה שהסרטון פורסם בחשבונות אישיים-פוליטיים, ולא במסגרת רשמית של המדינה, מחזקת את המסקנה שמדובר במסר פוליטי ולא ביטחוני.
המוקד המשפטי: שימוש בנכסי הציבור
ליבת ההכרעה נוגעת לשימוש במוזאון - שנחשב נכס ציבורי המופעל על-ידי משרד הביטחון. לפי החוק, אסור להשתמש בנכסים כאלה לצורך תעמולת בחירות. הנקודה המכרעת הייתה מצב המוזאון בזמן הצילום: הוא היה סגור לציבור בשל מצב ביטחוני והנחיות פיקוד העורף. בן-גביר קיבל אישור מיוחד להיכנס אליו, מכוח תפקידו.
סולברג הדגיש כי במצב כזה לא מתקיים החריג המאפשר שימוש במקומות ציבוריים, משום שהגישה אינה שוויונית לכל המועמדים. לדבריו, עצם הצורך באישור מיוחד יוצר יתרון למי שמכהן בתפקיד ציבורי.
פגיעה בשוויון ובאמון הציבור
בהחלטה מפורטות שלוש תכליות מרכזיות לאיסור:
- שוויון בין מועמדים - מניעת יתרון לבעלי תפקידים בגישה למשאבים ציבוריים
- שמירה על נכסי הציבור - שלא ישמשו לקידום פוליטי
- הגנה על אופיו הלא-פוליטי של השירות הציבורי
סולברג קבע כי במקרה זה שלושת העקרונות נפגעו, שכן בן-גביר ניצל את מעמדו כדי לקבל גישה למקום שאינו פתוח לאחרים באותה עת.
דחיית טענות ההגנה
בן-גביר טען כי הסרטון נועד להפריך שמועות שהופצו על-ידי אירן בדבר מותו. טענה זו נדחתה, תוך שנקבע כי גם אם קיימת תכלית נוספת, היא אינה גוברת על האופי התעמולתי של הפרסום.
עוד נדחתה הטענה כי אין להחיל דיני תעמולה בעת מלחמה. סולברג הבהיר כי גם בתקופות ביטחוניות, הכללים חלים במלואם, וכי קיימים ערוצים רשמיים להעברת מסרים ביטחוניים.
הסעד: איסור פרסום מוחלט
בסיום ההחלטה נקבע כי הסרטון הוסר בצו זמני - וכעת האיסור הופך קבוע. בן-גביר נאסר מלפרסם אותו מחדש ברשתות החברתיות.
סולברג סיכם בניסוח חד: נכסי הציבור אינם יכולים לשמש "אביזר במה בתעמולת בחירות".
המסר המרכזי שעולה מההחלטה ברור: גם בעידן רשתות חברתיות ובצל מלחמה, גבולות השימוש בנכסי הציבור לצרכים פוליטיים נותרו נוקשים - והפרתם תוביל להתערבות מיידית.