לא רק שיבוש - גם מודיעין לצד השיבוש, המטוס ממלא גם תפקיד מודיעיני. הוא מסוגל לאתר, לזהות ולמקם מקורות שידור, ובכך לספק תמונת מצב אלקטרונית מלאה של הזירה. לעיתים הוא פועל בשילוב עם מטוסי RC-135 Rivet Joint, המעמיקים את איסוף המודיעין. היתרון המשמעותי הוא היכולת לפעול באופן "לא-קינטי" - כלומר, לפגוע ביכולת הלחימה של האויב מבלי להשתמש באמצעי לחימה פיזיים. כך ניתן לשתק מערכות הגנה אווירית, לשבש תיאום בין יחידות ולהקל על פעילות כוחות אוויריים וקרקעיים. הקשר האזורי - מסר לאירן הפריסה מגיעה על-רקע המלחמה מול אירן, ובצל דיווחים על פגיעה במטוסים אמריקניים מדגם ישן יותר בבסיס בסעודיה. על-פי הערכות, מדובר בצעד מקדים להרחבת פעילות אמריקנית בזירה. היעד הסופי של המטוסים אינו מאושר רשמית, אך ההערכה היא כי מדובר בתחנת ביניים בלבד, בדרך למזרח התיכון. פריסה כזו מאפשרת לארצות הברית ליצור "מטרייה אלקטרונית" - שכבת הגנה ושיבוש שתסייע לפעולות עתידיות. בתרחיש כזה, המטוסים יכולים לשבש מערכות פיקוד ושליטה של אירן ושל שלוחותיה, להקשות על הפעלת מערכות נ"מ ולהעניק יתרון משמעותי לכוחות הפועלים בזירה. שלב ביניים לפני מבצעיות מלאה למרות שהמטוסים נכנסו לשירות רשמי כבר באוגוסט 2024, הם עדיין לא הגיעו למבצעיות מלאה. הפריסה הנוכחית נתפסת כשלב מעבר - בין ניסויי הדגמה לבין שימוש מבצעי בפועל. מדובר גם באיתות ברור: ארצות הברית בוחנת את הכלי החדש שלה בתנאי אמת, ומכינה אותו לשימוש בזירות מורכבות. העובדה שהפריסה מתבצעת בעיתוי הנוכחי - כאשר המתח האזורי בשיאו - אינה מקרית. בסופו של דבר, מדובר בכלי שמטרתו לשנות את שדה הקרב עוד לפני הירייה הראשונה - וליצור יתרון כבר בשלב ההכנה ללחימה.