בית המשפט העליון ביטל פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר הכריע בתביעה עיקרית על סמך ראיות מהליך לסעד זמני בלבד. השופט יחיאל כשר, בהסכמת השופטים נעם סולברג ויעל וילנר, קבע כי לא ניתן להקריב את הזכויות הדיוניות של הצדדים לטובת חיסכון בזמן שיפוטי (ע"א 8735/22). ההליך נסוב סביב סכסוך בין חברת "אספלט מ.ש.י בע"מ" לבין חברת "מחצבי אבן ערבול ואספלט בע"מ" בנוגע לפרויקט פיתוח בחיפה. לאחר שהמשיבה ביטלה את ההסכם עם המערערת, הוגשה בקשה לסעד הצהרתי ולסעד זמני לסילוק יד. בית המשפט המחוזי קיים דיון הוכחות במסגרת הסעד הזמני, ולאחר כשנה וחצי נתן פסק דין סופי המאמץ את ממצאי ההליך הזמני ללא קיום משפט מלא בתיק העיקרי. בפסק הדין הובהר כי קיים הבדל מהותי בין רף ההוכחה הנדרש לסעד זמני (ראיות לכאורה) לבין זה הנדרש בפסק דין סופי (מאזן הסתברויות). השופט כשר הדגיש כי הליכי גילוי ועיון במסמכים הם תנאי בסיסי להליך הוגן, וכי דילוג עליהם ללא הודעה מראש לצדדים או הסכמתם המפורשת מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם. למרות ביטול פסק הדין, העליון החליט שלא להחזיר את הדיון לסעד ההצהרתי למחוזי מאחר שהפרויקט הסתיים. התובענה המקורית נמחקה, ונקבע כי הצדדים יוכלו לנהל את מאבקם במסגרת תביעות כספיות חדשות, מבלי שהכרעות העבר יהוו מעשה בית דין. המשיבות חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 ש"ח. פרטי ההליך המשפטי סוג הליך ומספרו: ע"א 8735/22 ערכאה: בית המשפט העליון שופטים: יחיאל כשר, נעם סולברג, יעל וילנר שמות צדדים: אספלט מ.ש.י בע"מ (מערערת); מחצבי אבן ערבול ואספלט בע"מ, יפה נוף - תחבורה תשתיות ובנייה בע"מ (משיבות) מייצגים: עו"ד אמיר גנטוס (מערערת); עוה"ד עמית גור ויואב דגני (משיבה 1); עו"ד גיל-עד הלר (משיבה 2)