טורקיה קיבלה בחודש מרס הקלה מסוימת בחזית האינפלציה, אבל מתחת לפני השטח מתברר שהמחיר של ייצוב המטבע המקומי כבד מאוד. לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית הטורקית TurkStat, האינפלציה השנתית ירדה במרס ל-30.9%, לעומת 31.5% בפברואר. גם המדד החודשי האט ל-1.94%, לעומת 2.96% בחודש הקודם - ובשני המקרים הנתונים היו נמוכים מהתחזיות המוקדמות של הכלכלנים.
הירידה הזו בולטת במיוחד משום שהיא באה דווקא על-רקע המלחמה באירן והעלייה החדה במחירי האנרגיה. טורקיה פגיעה במיוחד לזעזוע כזה, משום שהיא שכנה של אירן ויבואנית גדולה של נפט וגז. גם כך נרשמה במרס עלייה של 4.52% בעלויות התחבורה, סעיף שמשקף היטב את הלחץ מצד מחירי האנרגיה, אך ההקלה במסי הדלק סייעה לרכך את הפגיעה במחירים לצרכן.
המספרים נרגעו, אבל המטבע עדיין בלחץ
השווקים קיבלו את נתון האינפלציה בזהירות בלבד. הלירה נחלשה בכ-0.3% מול הדולר לאחר הפרסום, וברקע נמשך הקו התקיף יחסית של הבנק המרכזי. נגיד הבנק, פאתיח קראחאן, הבהיר בימים האחרונים כי המדיניות תישאר הדוקה כדי להמשיך את מגמת הדיסאינפלציה. עוד קודם לכן עצר הבנק המרכזי את מהלך הפחתות הריבית, ואף נקט צעד שנתפס בשוק כהקשחה מוסווית של המדיניות.
במילים פשוטות: טורקיה הצליחה להציג בחודש מרס מדד טוב מן הצפוי, אבל היא נאלצה לשלם על היציבות הזאת באמצעים כבדים - התערבויות בשוק המט"ח, שימוש בעתודות (רזרבות) והידוק מוניטרי. לכן, מי שמציג את נתון האינפלציה לבדו, מחמיץ את התמונה הרחבה יותר.
מה באמת קרה לזהב ולעתודות
ארדואן אולי לא בלחץ אטומי, אך ניתן לומר בוודאות כי הבנק המרכזי הטורקי מכר או החליף היקף חריג של זהב כדי לסייע בבלימת הלחץ על הלירה. לפי חישובי רויטרס על בסיס נתוני הבנק המרכזי, יתרות הזהב של טורקיה נפלו ב-69.1 טון בשבוע האחרון שלפני 27 במרס, ולמעלה מ-118 טון בתוך שבועיים. שבוע קודם לכן דווח גם על ירידה של כמעט 50 טון לרמה של 772 טון.
גם הטענה על שחיקה חריפה בעתודות הכוללות מקבלת חיזוק ממקורות נוספים. רויטרס דיווחה כי טורקיה איבדה כ-55 מיליארד דולר מן העתודות בתוך כחודש מאז פרוץ המלחמה, וגורמים רשמיים בטורקיה עצמם אישרו בימים האחרונים כי השימוש בזהב ובהתערבויות מט"ח הוא חלק טבעי מארגז הכלים שנועד לייצב את המטבע. לפי נתונים שצוטטו בשוק, סך העתודות ירד מסביבות 210 מיליארד דולר בסוף פברואר לרמות נמוכות בהרבה בסוף מרס.
טורקיה הצליחה לפי שעה לבלום חלק מהלחץ האינפלציוני, אבל עשתה זאת במחיר של שחיקה מהירה בעתודות, כולל מימוש כבד של זהב. זה כבר לא נראה כמו תיקון טכני קטן, אלא כמו מאמץ הגנתי יקר מאוד של הבנק המרכזי.
האיום האמיתי עוד לפניה
הבעיה של אנקרה היא שהנתון של מרס עשוי להיות רק הפוגה זמנית. כלכלנים מזהירים שהשפעת המלחמה ועליית מחירי האנרגיה עלולה לחלחל בחודשים הקרובים לעוד סעיפים - דשנים, הובלה, ייצור ומזון. במצב כזה, נתון אינפלציה נמוך מהתחזית בחודש אחד לא בהכרח מלמד שהסכנה חלפה, אלא אולי רק שההלם המלא עוד לא הגיע למדף ולכיס של הצרכן הטורקי.
המשמעות רחבה יותר מן המספר החודשי. אם הלחץ יימשך, טורקיה עלולה למצוא את עצמה לא רק עם אינפלציה עיקשת, אלא גם עם כרית ביטחון פיננסית דקה יותר, מטבע שזקוק להגנה מתמדת, ושוק שמתחיל לשאול כמה זמן אפשר להמשיך לשרוף זהב ורזרבות כדי לקנות שקט זמני.