אינני יודע מה קרה בסילוואן

לתומי, חשבתי שתקשורת אמינה חייבת להביא את העדויות של כל הצדדים. אם המשטרה והמתנחלים טוענים , שהייתה התקהלות ובתוך הצפיפות המאיימת שסגרה על המאבטח הוא חש שחייו נתונים בסכנה, לכן בלית ברירה כדי להגן על עצמו לחץ על ההדק , הרי בוודאי יש מקום שהתקשורת תביא טענה זו לידיעת הציבור. חשוב שהציבור ידע שקיימת גרסה לפיה רק לאחר שהמאבטח ירה והרג את הערבי, הוא הצליח לחלץ את עצמו מטבעת חנק מאיימת שסכנה את חייו. המאבטח קנה את חייו מחדש לאחר שהרג את מי שאיים להורגו. אם על-פי עדויות כל התושבים שהיו נוכחים ,המאבטח רדף אחרי אדם וירה לעברו יש מקום להביא גרסה זו לידיעת הציבור . אם קיימות עדויות שהמאבטח לא פגע בנער שברח , אלא באדם שנכח במקום , תפקידה של תקשורת להביא גם גרסה זו ולא להתמקד בגרסה אחת שנמסרה על-ידי המאבטח למשטרה. הגרסה המצביעה על תושייתו של המאבטח שנאלץ להרוג אדם שאיים על חייו. אינני בא לקבוע איזו גרסה נכונה. אבל תפקידה של תקשורת, אמינה לפחות, להביא לידיעת הציבור שקיימת עוד גרסה אחת, יש לעשות זאת עוד בדיווח של יום האירוע ולא כעבור זמן ממושך. אם התקשורת קיבלה מידע , שמדובר בעבריין כבד שנורה על-ידי המאבטח. תפקידה להביא מידע כזה לידיעת הציבור. אבל אם יש מידע , שמדובר באדם ללא כל רישום פלילי, שמו של האדם הוא סמאר סרחן . בן 32, אב לחמישה ילדים קטנים , מנהיג קהילתי אהוב בשכונת הבוסתאן בסילוואן במזרח ירושלים. האם למידע הזה אין מקום שיפלס דרכו, וימצא ביטוי גם כן במלל הבלתי פוסק המדווח על עבריין פלילי כבד?!. אם יש צילומים על הרס בביתו של המנוח כתוצאה מרימון שנורה לביתו וארבעה מבני הבית פצועים , האם אין לכך מקום בדיווחי התקשורת ?! אינני יודע מה קרה בדיוק בסילוואן. אני יודע היטב מה קרה לתקשורת בישראל. אני יודע מה קרה לכתבים הספונים בביתם ו"מדווחים מהשטח". אני יודע מה קרה לכתבים הנעולים על הטלפון הסלולארי אליו מגיע המידע "מאנשינו בשטח". חסרה לי כאן כרמלה מנשה, שכל ידיעה שלה עוברת את מסע ההתרוצצויות בשטח.