משטרת ישראל מתחילה לפרוס באוטוסטרדות מצלמות מהירות חדשות, ומעריכים שהנהגים יחטפו עכשו כ-1.2 מיליון דוחות נוספים לשנה על מהירות. מובן שאין לפרויקט הזה כל קשר עם מניעת תאונות והרוגים, כי רוב ההרוגים בתאונות הם ממילא בקרב הולכי הרגל בתוך הערים, ולא מבין הנוסעים בכבישים הבינעירוניים.
למי שלא זוכר, המהירות המירבית בכבישי ישראל נקבעה בימי משול הבריטים באימפריה או בימים של חיים קורפו, שזה כנראה אותו דבר. 90 קמ"ש בשנת 2010 זה לא רק פרה-היסטורי, זה גם מסוכן. כל מכונית שפוייה עלולה לצאת מדעתה במצב הזה. בשביל 90 קמ"ש אתה לא זקוק להגה כוח ומערכת למניעת החלקה. אתה זקוק להגה רוח, כזה שיש לספינות עתיקות, ולמערכת יבוש והחלקת שיער, כמו שיש במספרה, כי בשעה וחצי של הנסיעה הממוצעת בימינו מירושלים לת"א (60 ק"מ), אפשר גם לעשות תספורת ולהגיע יפים ומחוייכים למצלמה.
זהו עוד מבחן קטן לאזרחות הישראלית. ברור שאי-אפשר להמשיך עם מגבלת 90 קמ"ש בכבישים בינעירוניים אם מתכוונים פתאום לאכוף אותה, ומשני הפתרונות הקלאסיים מעניין במה תבחר ישראל: בשיטה האיטלקית, שישאר כתוב 90 קמ"ש אבל יצלמו ויקנסו רק נהגים שנוסעים 150 קמ"ש ומעלה, או בשיטה הגרמנית, בה מעדכנים את התמרורים ומאשרים מהירות גבוהה היכן שיש בכך הגיון ותנאים בכביש. יש לי ניחוש שבסוף יבחרו בשיטה הישראלית: ישלחו דוחות.