מה לא נכתב על הדולר האמריקני. האדירו אותו שנים רבות והספידו אותו בשנים האחרונות. מחירו נע מעלה ומטה בצורה חדה אל מול מטבעות העולם, כולל השקל הישראלי ה"קטן".
בשנת 2002 נסחר הדולר ברמות שיא של 5 שקלים לדולר והיו רבים במדינה שתהו האם לנוכח הרמות הללו יצליחו המדינה והבנקים להחזיק מעמד, וחלקם אף הסיתו כספים לחו"ל מחשש לפשיטת רגל.
באותן שנים השווקים הפיננסים היו בשפל, אגרות חוב של מדינת ישראל נסחרו בתשואות של 12% והדולר רק הוסיף שמן למדורת הפחד הפיננסי. מרבית המשקיעים בזמנו עוד ליקקו פצעים של מפולת המניות בשנת 2000 - אז התפוצצה בועת האינטרנט ושלחה את הבורסות בעולם לצלילה חדה במחירי ניירות הערך. פיגוע מגדלי התאומים בארה"ב בשנת 2001 רק האדיר, שוב, את החששות בעולם ובישראל. אלמנט נוסף שהיה בישראל, ולא כאירוע חד-פעמי, היה גל הטרור ששטף את המדינה.
כיום, המצב שונה. השווקים אומנם חוו מפולת בשנת 2008, אך התיקון מעלה במחירי ניירות הערך בשנת 2009 החזיר אות חיים לעיני המשקיעים. הטרור בישראל נמצא תחת שליטה מזה זמן והדיבורים של יציאה ממיתון נשמעים בכל פינה לצד האזהרות הידועות (ובלשון צבאית - כסתח).
משקיעי וסוחרי הדולר בהחלט תפסו צד בשפל של 2002, ואילו כיום המטבע נמצא בדיוק בצד השני. הנתונים המאקרו ישראלים כבר לא נוראים כפי שהיו לפני שנה ושנתיים, והדולר נסחר ברמות של 3.65 שקלים לדולר.
לאור נתוני מאקרו חיוביים, נגיד בנק ישראל, פרופ'
סטנלי פישר, אדם משכמו ומעלה, נמצא בדילמה לא פשוטה כלל. צמיחה מואצת מחייבת אותו להתייחס מוניטרית וכך גם העלייה הבלתי פוסקת במחירי הנדל"ן. מאידך-גיסא, היציאה מהמיתון אינה כה ברורה ומיידית, וישראל היא חלק ממכלול מדינות העולם הנלחמות כלכלית כיצד לצעוד בדרך המלך ולשחרר את העולם מהאפוקליפסה הפיננסית ששררה כאן זה מכבר.
אחד האלמנטים הפשוטים למדידת שערו של הדולר הוא הריבית הבנקאית הנהוגה במדינה. משקיעי וסוחרי דולר נהנים מאפשרות קבלת ריבית עדיפה בישראל על שקלים שהם מחזיקים אל מול ריבית נחותה (כמעט אפסית) על אחזקת דולרים. מכאן, ניתן להסיק מדוע יש נהירה לשקל ונטישת הדולר.
בעיניי, השקעה במט"ח היא ספקולציה לשמה ואני גורס כי במידה שאין שימוש אמיתי למט"ח, כדאיות אחזקתו יורדת.