בכל השנים בהן אני מנהלת את המרכז השאלה הנפוצה ביותר בה אני נתקלת היא "תגידי, מה אני יכול/ה לעשות עם הבטן? אני לא אוכל/ת כלום אבל הבטן שלי משמינה". לאנשים רבים שאנו מכירים כרס קטנה או צמיג עודף באגן וזאת למרות שהם לא אוכלים יותר מדי. הבטן היא רק ביטוי אחד לתסמונת הפוגעת בחלקים נכבדים מהאוכלוסיה והיא טומנת בחובה מחלות לב, מחלות כלי דם, השמנה ועוד... אם אתם נמנים עם בעלי הכרס או הצמיג העודף למרות שאינכם אוכלים באופן מוגזם, אם קשה לכם לעלות במדרגות, אם ראייתכם אינה כפי שהייתה ועוד... ייתכן ואתם סובלים מתסמונת ה x.
מה זאת תסמונת x? מערכת העיכול זו אחת מיצירות המופת שברא הטבע, בעזרתו של האל כמובן. מדובר במערכת סבוכה ומורכבת שתפקידה לקלוט את החומרים מהעולם החיצון ולהשתמש בהם לטובת תפקוד תקין של הגוף ולשימור החיים. בשנים האחרונות המזון שאנו צורכים, כחלק מהיותנו חלק מהחברה המתועשת, הוא מזון מעובד ומערכת העיכול נדרשת להתמודד עם שינויים בהרגלי האכילה וסוגי המזון. המזון המערבי שאנו צורכים, עתיר בסוכרים, פחמימות ושומן המגיעים בסופו של יום אל תוך גופינו. כמעט בכל סוגי המזון שאנו אוכלים היום, אפילו מבלי לשים לב יש כמויות של סוכר. הוא זה שנותן צבע, מרקם וטעם למזון.
על הסוכר המשתחרר מהמזון להיכנס לתאי הגוף ולא להישאר במחזור הדם. לשם כך קיים בגוף האדם האינסולין - תפקידו לאפשר כניסת הסוכר לתאי הגוף. הבעיה מתחילה ככל שאוכלים יותר סוכר, אז רגישותו של האינסולין לסוכר יורדת וכך למעשה ישנו צורך בכמות גבוהה יותר של אינסולין על-מנת לבצע את תפקיד הפינוי כראוי. כדי לחפות על הצורך מייצר הגוף עוד אינסולין וזאת על-מנת לנסות ולהתמודד עם משימת פינוי הסוכרים מן הדם. ככל שהגוף מייצר יותר אינסולין יותר סוכר מתפרק - פירוק הסוכר יוצר מחסור בסוכר, תופעה המביאה את הצורך ב'נשנוש' מאכלים המכילים סוכר ומשם עד לבטן והצמיג הידוע הדרך קצרה. כפי ששמתם לב, מדובר במעגל קסמים החוזר על עצמו: הרבה סוכר, הרבה אינסולין, פירוק מוגבר של סוכר המוביל לצריכת יתר של סוכר.
מחלות הדם, הלב והסוכרת הם מאפייניה של "חברת השפע" המודרנית ואחראים להתגברות התחלואה והתמותה בעולם המערבי. תסמונת x היא למעשה מצבור של גורמי סיכון שכאשר הם חוברים יחד הם מהווים את התסמונת. תסמונת x מהווה מכלול שלם של תופעות בריאותיות שאנו נוטים להתייחס אליהן בנפרד כשלמעשה יש להתייחס לתסמונת כאל מגיפה מודרנית לכל דבר שעלולה להביא לידי מוות פתאומי, בעיות באוטם שריר הלב, אירועים מוחיים, הספקת דם לקויה לגפיים התחתונות, פגיעה בראייה, פגיעה בתפקוד הכליות עד כדי צורך בהשתלת כליה או טיפול דיאליזה. במחקרים רבים נמצא שהתחלואה והתמותה הנגרמות ממחלות כלי הדם האלה שכיחות פי 4-3 בלוקים בתסמונת, לעומת אוכלוסיה שאינה לוקה בה.
עד לא מזמן נחשבה התורשה כגורם עיקרי לתסמונת אך באחרונה התברר שלגורמים שאינם תורשתיים השפעה ישירה וגורפת על התפתחותה של התסמונת. לגורמים נרכשים וסביבתיים חשיבות עליונה בהתפתחות התסמונת, ואלה החשובים בהם: היעדר פעילות גופנית, השמנה מרכזית, רכיבי מזון (בעיקר שומן רווי וסוכר פשוט), עישון, תרופות והורמונים. לתסמונת X יש השפעה גורפת על איכות חיינו ויכולה, כאמור, אף להביא למוות. לכן חשוב ביותר לשים לב לתופעות המצוינות כאן ולגשת לאבחון.
במחקרים הוכח שאורח חיים בריא הוא המפתח להימנעות מהתסמונת ומתוצאותיה ההרסניות, ובייחוד יש להימנע מעישון ומתזונה עודפת, לצרוך תזונה נבונה עתירה בירקות ובפירות טריים ודלה בשומן רווי והחשוב מכול - פעילות גופנית סדירה. האמצעים האלה כולם משפרים את מאפייני התסמונת.
המתכון לחיים ארוכים ואיכותיים הוא אימוץ אורח חיים בריא, והוא עדיף מצריכת תרופות. במקום תרופות ניתן לצרוך מזון בריא ושומנים טובים גגון: אבוקדו, שמן זית, טחינה ואגוזים. ניתן גם לצרוך אורז מלא, קינואה, כוסמת ובורגול. גם דגי מים קרים יכולים להועיל במיוחד לדיכוי התסמונת, כגון: טונה, סרדינים, מקרל וסלמון. מי שרוצה לתקוף ישר את הבעיה יכול לצרוך כרומיום - מינרל חיוני שתורם לפעילות האינסולין או גולוגוטק שגורם להעברת הסוגר לתאים (כפי שעושה האינסולין).
חשוב לי לציין שגם האמצעים התרופתיים יכולים למנוע התפתחות סוכרת ותסמונת x אך מדובר בשיעור קטן לעומת שינוי באורח החיים.
רק שינוי מהותי באורח החיים יביא לשינוי במגמת התפשטות תסמונת x ברחבי החברה המערבית שהרגלי הצריכה שלה השתנו לגמרי. יש להקפיד על תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית ובכלל על אורח חיים בריא. רק אז נוכל לקרוא על תסמונת x בספרות המקצועית בלבד ולא לשמוע עליה בביקור אצל הרופא.