לוויכוח סרק דרושה מדינה יהודית

"הצהרת הנאמנות" החדשה והאווילית שמבקשת ממשלתנו להפוך לחלק מחוק האזרחות, מביאה עימה דחיפה חדשה לפולמוס ישן - מהו אופייה של מדינת ישראל? אם כך, צריך להיערך לוויכוח. ניגע שוב בחוסר היעילות ההסברתית שבשימוש במושגים גדולים - הפעם המושגים "מדינה יהודית" ו"מדינת כל אזרחיה". מושגים אלו מובילים לוויכוחים מופשטים, המרחיקים אותנו מהתמודדות מעשית עם הבעיות הקונקרטיות המאיימות על הדמוקרטיה הישראלית. על המושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה יהודית-דמוקרטית" נכתבו תילי תילים של פרשנויות. חבל. במקום זאת, לפחות בעולם שמחוץ לכותלי האקדמיה, יעיל יותר להתמקד בשאלות חדות ופשוטות: האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית מתוקף: (א') הרוב היהודי הקיים בה, או (ב') בלי קשר לזהות הרוב? אם התשובה הנכונה היא א', הרי שמדובר במדינה דמוקרטית עם גוון לאומי חד. אם התשובה היא ב', הרי שאין מדובר במדינה דמוקרטית, משום שזו מדינה המקיימת מנגנון דמוקרטי שמותנה בתהליכים דמוגרפיים. וכנגד הדבר הזה ספציפית צריך לצאת בקול גדול. על המושג "מדינת כל אזרחיה" נכתבו גם כן פרשנויות לא מעטות. גם לגביו ישנן מספר שאלות חדות וארציות יותר לשאול. האם מדינת כל אזרחיה היא תיאור של: (א') העובדה שלכל אזרח יש קול ולכן השפעה על הממשל, או (ב') העובדה שעל המדינה לקיים פלורליזם סמלי ולהימנע מללבוש אופי המזוהה עם קבוצת הרוב באוכלוסיה? אם התשובה הנכונה היא א', הרי שהמושג "מדינת כל אזרחיה" הוא ריק מתוכן, ומבקש פשוט לתאר את מהותה של מדינה דמוקרטית. אם התשובה הנכונה היא ב', הרי שהמושג מתאר אידיאל פרוגרסיבי יותר מהמינימום הנדרש בדמוקרטיה, ועל מי שתומך בו לפעול לשכנע את קבוצת הרוב להתחלק עם המיעוטים באופייה ובסמליה של המדינה. הגם שזה אידיאל ראוי, לפחות בעיניי, הוא איננו הכרח; הוא איננו מה שמבדיל בין מדינה דמוקרטית לגיטימית לפסאודו-דמוקרטיה. אם כן, ברגע שמתרחקים מ"עסקות החבילה" האידיאולוגיות המבולגנות הכרוכות במושגים הגדולים, ושואלים שאלות קונקרטיות, הדברים נהפכים לפשוטים וחדים: אם הצהרת הנאמנות היא הצהרת נאמנות למדינה המבטאת את תרבות רוב אזרחיה (במקרה של ישראל 2010, הרי שמדובר בשעטנז של תרבויות וזהויות "יהודיות" מגוונות ואף סותרות) - הרי שזו הצהרה מטופשת לחלוטין. ואולם אם ההצהרה מכוונת לומר שישראל היא מדינה יהודית בלי קשר לזהות קבוצת הרוב בה, כפי שברור לכל מי שאינו מיתמם - הרי שזו הצהרה על פשיזם בהשהיה; פשיזם שממתין רק להתפתחויות דמוגרפיות.