לנשיא המדינה
שמעון פרס יש זכויות רבות כרכש הנשק בשירות ממשלת ישראל וכמקדם מדיניות הגירעון של מדינת ישראל. זאת - נכס צאן ברזל היסטורי שאיש לא יוכל לבטל, ועם ישראל חב לו תודה והוקרה על פועלו הרב בתחום זה.
להבדיל, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס גרם וגורם ללא הרף ובפעלתנות בלתי נדלית - נזק בל יתואר למדיניותה של מדינת ישראל, ברדיפתו החד-צדדית, האובססיבית, אחר שלום עם כנופיות טרור ועם מדינות טרור טוטליטאריות, שאינן חפצות בשלום אותו הוא מציע שוב ושוב ללא לאות, עד כדי ביזיון ובושה, דבר המעמיד את ממשלת ישראל כענייה בפתח.
למרות שהנשיא נושק לתשעים שנה, הוא מתעקש לא ללמוד לקח גם כשיורקים בפניו.
היריקה האחרונה באה מכיוונו של חסן הצעיר, מלך מרוקו, אשר סירב לאפשר למר פרס להגיע לארצו בעת הזאת - דבר שאילץ את פרס לבטל את ביקורו המתוכנן במרוקו, לאחר שהמלך דחה את בקשתו להיפגש איתו במהלך הביקור.
הנשיא הוזמן להשתתף בכינוס של הפורום הכלכלי העולמי שיתקיים במרוקו בשבוע הבא והיה אמור להיות אחד הנואמים המרכזיים בכינוס.
כך מיוצגת מדינת ישראל בעולם המדיני: מבקשת שיזמינוה, סופגת עלבונות, מתכוננת לאירועים בינלאומיים, כולל הכנת נאומים - לשווא, מתכננת להיות מסמר הערב ובתגובה - נדחית, מזמינה לומר לה כי היא אינה רצויה ואינה מורשית בכלל להיכנס למסיבה. והכל - תחת שרביטו של נשיא מדינת ישראל, האמור מתוקף תפקידו להבין דבר וחצי בטקסים ובכיבודים.
אלא שהדבר נעוץ בפגם באישיותו של שמעון פרס, אשר פועלו במסגרת התעצמותה הצבאית של המדינה נעשה בעיקר בשליחות אחרים והוכיח יכולות. והפגם הוא פגם מולד - האיש הוזה, רואה בחלומו מזרח תיכון חדש שאיננו, אינו רואה פני עתיד.
חבל שכה רבים וטובים, דוחפים את הנביא, שמנבא טעויות ושגיאות, קדימה - במקום לעשתו ולבולמו.