הרשעת הר-שפי פוגעת במיתוס

הנתון הכי נחשב אצל סוקרים נקרא בפיהם "מגמה". דהיינו לאיזה כיוון אם בכלל נעה דעת הקהל. דליה רבין מזהה את המגמה אבל לא מזהה את הסיבה: "מבעס" אותה שהזיכרון הקולקטיבי נחלש, למרות המאמץ הברוטאלי לפטם אותנו במיתוס. אני מעיד על עצמי: פסטיבל רבין הוא לי לזרא. שישה מיליון קורבנות שואה - יום זיכרון אחד! רצח אחד שנוי במחלוקת, של מנהיג שנוי במחלוקת - כמעט חודש! בכל ערוצי התקשורת. המרכיב הראשי בפסטיבל רבין הוא הכפייה. די! כל שנה, בהתקרב "פסטיבל רבין", צרכני התקשורת נחשפים לידיעה על ההתלבטות של משפחת רבין בשאלה: האם לקיים עצרת המונים בכיכר, או להסתפק באזכרה צנועה. סיבת ההתלבטות גלויה: חשש ממיעוט משתתפים. למרות שיש לבאי העצרת הזדמנות לזכות בהופעות של מיטב אומני ישראל. מסתבר שהסוכריה הזאת מעצבנת, בגלל שהיא ארוזה בנואמים שמאלנים, שדורשים ממני לשבת על ספסל הנאשמים ולהקשיב... להתמעטות המשתתפים יש סיבה: אחוז העוינים את הפסטיבל הזה עולה מדי שנה. גם לנתון הזה יש סיבה: טעו בני משפחת רבין שתמכו במאמץ להושיב על ספסל הנאשמים מחנה שלם. כוחו של המחנה עולה, ועוינותו כלפי מאשימיו מתחזקת. תחת הכותרת "אדרבה, משפט חוזר", כתב בנושא הזה נחום ברנע: "כל אדם סביר מבין שהסעיף עליו הורשעה הר-שפי, אי מניעת פשע, בעייתי. ספק אם בעיתוי אחר, או בעקבות רצח אחר, היו מעמידים אותה לדין" [ידיעות-אחרונות, 18.10.10]. הוא השתמש במילה "ספק", שמקפיצה מתוך מאגר הקלישאות את הקלישאה המשפטית שמסבירה זיכוי נאשמים: "אם יש ספק - אין ספק". קשה לי להבין את כתב האישום נגד הר-שפי, ועוד יותר את הרשעתה. לכתבי אישום יש אפיון: כתוב בהם מה עשה הנאשם. בכתב האישום נגד הר-שפי היה כתוב: מה היא לא עשתה. היא הורשעה על מעשה שלא עשתה: לא מנעה את רצח רבין. מבחינת הציבור, מי שהיה חייב למנוע את הרצח זה כרמי גילון ואנשיו!- לא מרגלית הר-שפי. איש מהם לא הועמד לדין. ואם היא טענה שלא ידעה - אין דרך להוכיח שידעה. אילו הייתי קרוב למשפחת רבין, הייתי מייעץ להם: צאו בקריאה פומבית לזיכויה של מרגלית הר-שפי. לא רק משום שהרשעתה תמוהה, אלא בעיקר משום שהקריאה הזאת תיטיב עם זכרו של רבין לדורות הבאים. תפסיקו לחשוב שמאל. מגיע לרבין שתחשבו ישראל. הקריאה לביטול הרשעתה של הר-שפי, בתוספת שינוי אופיה של עצרת הזיכרון, תפתח את השער ליהודים טובים שמבינים אל נכון שרצח ראש ממשלה הוא פשע מסוכן שאסור לעולם ועד לחזור עליו.