קיים סיכוי סביר כי המטבעות בעולם, כולל השקל, עומדים בפני זינוק חד כנגד הדולר של ארצות הברית. חיזוי זה מבוסס על ניתוח טכני בו ניתן לצפות מה עומד לקרות על סמך התנהגות העבר ועל-פי הדרך בה משקיעים מגיבים ומקבלים החלטות. במאמר שנתפרסם לפני שלושה שבועות הסברתי את העיקרון החשוב ביותר בניתוח טכני שהוא "נקודות שיא ושפל". נושאים נוספים בניתוח טכני ידונו בטור זה בעתיד.
ההזדמנות נובעת ממצב בו קיימת רמת מחיר אשר שער החליפין לא מצליח לעלות מעליה למשך תקופה ארוכה. מצב כזה הנקרא "נקודת התנגדות" - עשוי להפוך להזדמנות השקעה מצוינת.
שער הדולר יורו נעצר ברמה של 1.43-1.44 זה למעלה משנה. המשקיעים שרצו לקנות יורו וגרמו לעליית השער לא הצליחו להתגבר על המוכרים הרבים שהמתינו לקונים ברמת מחיר זו ומנעו משער הדולר יורו לעלות אל מעל לרמה הקריטית.
בתנאי שוק כאלו, פריצה של רמת ההתנגדות תצביע על כל שהמוכרים הרבים שהמתינו ברמת מחיר זו סיימו למכור את אחזקותיהם. במצב כזה השוק מתנהג לעתים כמו קפיץ שהשתחרר. כך, העלמות המוכרים או לחילופין כמות הקונים גורמים לעליית מחיר פתאומית וחדה.
לפי דעתי זהו כיום המצב ביחס שבין שער הדולר ליורו. ביום שלישי בשבוע שעבר נפרצה רמת ה-1,43-1.44. על-פי התחזית שלי, היורו צפוי להתחזק בכ-10% כנגד הדולר בתוך חודשיים. אם התחזית נכונה יגיע שער הדולר יורו ל-1.54 עד סוף אוקטובר 2009. מדובר בתנועה מאוד חדה של כ-10% בהפרש השער של שני המטבעות הגדולים והסחירים בעולם.
מטבעות אחרים נמצאים גם הם במצב דומה. בדולר האוסטרלי נפרצה רמת ה-0.845 ובפרנק השווצרי התחזק הפר"ש אל מתחת ל-1.06. יצויין כי שער הפר"ש הוא הפוך כלומר ירידת השער משמעותה החלשות של הדולר.
נקודת התנגדות שנפרצת הופכת לנקודת תמיכה בה ממתינים קונים רבים. אם שערי החליפין יחזרו לנקודת הפריצה אזי נקבל את נקודת הכניסה האידיאלית שכן הקונים הרבים אמורים לבצע רכישות ולמנוע את ירידת השער אל מתחת ל-1.44. במצב זה היחס בין הסיכוי לסיכון הוא הגבוה ביותר שכן השער לא אמור לחצות בחזרה את הרמה הקריטית.
