הספר הישראלי "מאחורי הכסף יש סיפור", בהוצאת אחוזת בית, כולל אוסף של נובלות של שבעה סופרים ישראלים. כל כותב הוא עולם, אבל האווירה והרוח הישראלית דומיננטית בספר, לטוב ולרע. בשבעת הסיפורים שולטות, בעיקר, כבדות ומועקה ומעט מאוד קלילות, כמעט שום אסקפיזם, שום בריחה מהמציאות האפורה הקשה השוחקת. כל הגיבורים נאבקים על הקיום היומיומי, על שמירת השפיות שלהם, על פיסת רכושם, על מעמדם המינימלי. אין שאפתנות, יוקרה, התיפייפות, רק מלחמת יומיום ברשויות, בשכנים, בבני המשפחה, בקרובים של המעגל הראשון והמעגלים האחרים. הכל אפור, אביך, חם ומזיע, עגום וחסר שמחה. ספר עצוב. או אולי היה פחות עצוב לו קראתי אותו בשפה אחרת ולא הייתי ישראלית...
זה לא ספר על האלפיון העליון, גיבוריו אינם תושבי מגדלים מפוארים, עשירי הארץ המחזיקים בהאמר ובמרצדס, ובנהגים ובמשרתים פיליפינים, אין חגיגות ויש מעט מאוד הנאות. יש בעיקר את מלחמת הקיום הקשה והאכזרית, הקיום - לא רק במובנו הפיסי אלא גם הנפשי המעמדי, קיום הנשמה.
"כך ישבנו אני ואימא, על ספסל עץ קטן בלב מרכז. בשכונת בלוקונים אפורה ועצובה, בעיר קטנה וחסרת יחוד, בארץ קטנה ורעה" (אלי ברוורמן, "כתמים חומים כחולים"). תחושת הרוע והעליבות מאחדת את סיפוריהם האינדיבידואליים של יניב איצקוביץ, רחל חלפי, אסף שור, נגה אלבלך, ארנה קזין, עידן אנג'ל ואלי ברוורמן.
הסופרים רובם צעירים ובתוכן רחל חלפי המשוררת המצוינת, הוותיקה, שכאן מתפרסמת נובלה שלה. כולם בעלי כושר כתיבה מעולה, כל אחד בסגנונו, כל אחד בכאביו, בהשפלותיו, בניסיונו הספרותי לספר על איך שורד גיבורו את חייו הלא-קלים.