מה נאמר ומה נגיד, עכשיו הם הגיעו אלינו. עכשיו הם כבר כאן, והחליטו לחסל גם אותנו. ברור שהוצאת החוזה על ראשנו אינה אלא בגדר רצון קיקיוני בלבד, אך ההיסטוריה כבר לימדה אותנו שרצון יכול גם להפוך לתוצאה סופית, ורעיון הזוי עשוי להפוך לגחמה לאומית.
נבהיר את הנושא. בימים האחרונים הותקף כותב שורות אלו, בדבר חלקו בשיח הציבורי השמאלי-רדיקלי. ההתקפה בוצעה, איך לא, על-ידי מספר גורמי תקשורת, ביניהם חדשות ערוץ 2. האחרונים החליטו כי יש לכוון את כלל הכלים נגד פובליציסטים בעלי השקפות פוליטיות שונות מרוב הקונצנזוס הציבורי. כן, בעלי השקפות שמאלניות.
ועל מה בוכייה ציון? על שרבוב תמונתו של אדולף היטלר, שפורסם באחד מאתרי השמאל, לצד המאמר שלי בנושא "פריצת ליברמן". בתמונה הופיע כאמור הצורר הנאצי אדולף היטלר, כשבתוכה הכיתוב מקמפיין הבחירות של ליברמן - "ליברמן - הולכים על בטוח". למותר לציין שלכותב שורות אלו לא הייתה יד ורגל בהכנסת תמונה זו לצד מאמרי המבקר בצורה ביקורתית את התנהלותו של שר החוץ הישראלי, וכן הסכנה הטמונה בעתיד לבוא באם ליברמן יהיה ראש ממשלת ישראל.
גורמי התקשורת הנ"ל באו פליאה וכעס על העובדה שהעזו להשוות דמוקרט ופעיל זכויות כמו ליברמן, לדמות כמו הצורר הנאצי אדולף היטלר, אשר ידוע כאדם המתנגד לזכויות מיעוט, וזכור ככזה אשר נלחם נגד זכויות היהודים באמצעות חקיקה פשיסטית, כשבסופה הנורא החקיקה אף הפכה לכדי השמדת היהודים ונפילת גרמניה כולה. כמובן שאין לליברמן שום קשר לכל זאת, הוא מעולם לא קרא לחוקק חוקי גזע ונאמנות, הוא גם מעולם לא התבטא נגד בני מיעוטים, ומעולם אבל מעולם לא קרא לגרשם מהארץ.
לכן, כשפרסמנו באתר הארגון שלנו, סלון דבורה, את התייחסותנו לשימוש בתמונה הנ"ל בהקשר ליברמן על-ידי אותו אתר שמאלי שאירח את מאמרי, טענו כי היה אפשר להימנע מכך ולעשות שימוש בתמונתה של מייסדת אתר ערוץ 7, הרבנית שולמית מלמד או לחלופין להשוות את ליברמן ליעקב כ"ץ מהאיחוד הלאומי, אשר ניחנים בפשיזם לאומני לא פחות מהיטלר והמפלגה הנאצית. הרי כמו שנאמר: עניי עמך קדמו. היה אפשר לעשות שימוש כחול-לבן ולא להרחיק לכת עד אימא ברלין.
אם נעזוב לרגע את הציניות ונתרכז בעיקר, הרי שאם באמת ליברמן הוא היטלר, ורוצים אנו להפיל את הרייך הציוני, הרי שיש חובה לתמוך בליברמן לראשות הממשלה. ליברמן ואנשי מפלגתו פועלים כמעט 24 שעות ביממה לחקיקה נגד בני מיעוטים. ליברמן מקדם הצעות חוק בדבר הצהרות נאמנות כשברור לכל נגד מי ומה הם מופנים. ליברמן מאמין באג'נדה הדוגלת בטרנספר של בני אדם במסווה של התואר הנכסף 'חילופי אוכלוסין'.
הרייך הגרמני בתחילת דרכו פעל בשיטת דיכוי היהודים, עודד אותם לעזוב את גרמניה על-ידי קטלוגם כאוכלוסיית זוטר, סימן אותם וטען כי הם בוגדים באומה הגרמנית. היטלר האשים את היהודים ביצירת חוזה ורסאי, בהכנסת כוחות זרים לשטחי גרמניה ובנסיגת הכוחות הגרמנים מחבלי ארצו.
ההמשך הנורא של רצון היטלר, נחקק בהיסטוריה היהודית כתקופה השחורה ביותר בהיסטוריה המודרנית והעתיקה. ימי זיכרון ארוכים ומייגעים שלא נופלים ולא נמחקים שנה אחר שנה. חורבן גרמניה זכור בעולם כאירוע טרגי ממנו ספק אם האומה הגרמנית התאוששה עד היום, ולראיה - היא משלמת על כך עד ימינו. אלף שנה של רייך נאצי הבטיח היטלר, אלף שנה הנאציזם ירדוף את גרמניה, את היהודים, את העולם כולו.
גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן, הרעיד את האנושות כולה במילותיו "במקום זה, בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן - אין אני עומד יחידי; עִמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון קטגורים. אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם; לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם: אני מאשים. מפני שעפרם נערם בין גבעות אושווויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום הנורא...".
התשאלו מהו ההבדל וכיצד יש לנהוג בימינו אנו, כאשר אנו כאן בין החיים. כאשר אני ואת ואתה ואתם כן יכולים להשמיע את קולותינו. אנו איננו שישה מיליון קטגורים נספים. אנו בני אנוש חיים היכולים לקום ולעמוד, לפעול ולהתנגד. לאו-דווקא נגד ליברמן. אלא נגד כל מי שבא לכלותנו על-ידי אג'נדות ורעיונות פשיסטים והזויים. נגד כל מי המחוקק חקיקה אפלייתית, הן על בסיס גזע והן על בסיס פוליטי.
כי זוהי שעת המבחן, לא ביום הבחירות הבאות. לא כשהמחוקק הפשיסט יהיה עם 30 מנדטים. אלא היום, כאן ועכשיו. קום והתנגד לפשיזם.