ניתוח טכני הוא כלי המאפשר לשפר את הסיכויים לחזות נכון מה צפוי לקרות למחיר הנכס סחיר כלשהו בעיקר על סמך התנהגות המחיר בעבר.
ניתוח הטכני הוא בעצם ניתוח של הפסיכולוגיה של המשקיעים ושל הדרך בה הם מקבלים החלטות. מתברר כי ניתן לשפר את הסיכויים לחזות נכון את מה שצפוי לקרות על-ידי הבנה של דרך המחשבה ואופי התגובה של משקיעים בקבלת החלטותיהם.
את הניתוח הטכני החל לפתח כתב כלכלי אמריקני בשם צ'ארלס דאו שהקים אחר כך ביחד עם אדוארד ג'ונס את חברת דאו ג'ונס. הם גם הרכיבו את מדד הדאו ג'ונס הקרוי על שמם. דאו טען שניתן לחזות מה יקרה בין השאר באמצעות התבוננות בנקודות שיא ושפל של מחיר הנכס ובעזרת בחינת "מחזורי המסחר" כלומר כמות הסחורה העוברת מהמוכרים לקונים. מאז התפתח מאוד התחום והוא כולל התייחסות לנקודות "תמיכה והתנגדות", "יחס פיבונאצ'י" , "תיאוריית גלי אליוט", "מתנדים שונים ומגוונים" כמו גם "תבניות של צורת הגרף וסוג הגרף", מחזוריות ועוד.
נקודות שיא ושפל
כדי להבין את הניתוח הטכני ובמיוחד את נקודות השיא והשפל יש לזכור תמיד שהמחיר נקבע על-ידי מלחמה מתמדת בין קונים למוכרים. כאשר יש עודף של קונים המחיר עולה וכאשר יש עודף של מוכרים המחיר יורד.
נקודת שפל היא נקודה בה הגרף עובר מירידה לעלייה או לחילופין השוק עובר מעודף של מוכרים לעודף של קונים. כמובן שלא מדובר בקונה או מוכר בודד אלה בממוצע של כל הקונים והמוכרים גם יחד. חשוב לבחון את נקודת השפל שבאה אחרי, אם היא גבוהה יותר אז משמעות הדבר היא שהקונים לא המתינו שהמחיר ירד לרמה הקודמת כדי לקבל החלטת קנייה והיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר ולהתגבר על המוכרים. נקודות שפל המסודרות בסדר עולה יצביעו על כניסת כסף לשוק מצד הקונים ונקודות שפל המסודרות בסדר יורד יצביעו על יציאה של כסף.
נקודת שיא היא נקודה בה הגרף עובר מעלייה לירידה או לחילופין השוק עובד מעודף של קונים לעודף של מוכרים. חשוב לבחון את נקודת השיא שבאה אחרי, אם היא גבוהה יותר אז משמעות הדבר היא שכדי לשכנע את המוכרים למכור, היה צריך המחיר לעלות יותר מהרמה הקודמת כלומר רק שער גבוה יותר שכנע את המוכרים להיפטר מהסחורה שלהם.
לפיכך נקודות שיא המסודרות בסדר עולה מרמזות על כניסת כסף לשוק מצד המוכרים כמו שנקודות שיא יורדות יצביעו על יציאה של כסף מהשוק.
בואו נתבונן בהתנהגות מדד המעוף מתחילת הירידות בספטמבר 2007 ועד היום.
הירידות התאפיינו בנקודות שיא ושפל יורדות שנמשכו עד ה-20 בנובמבר 2008 כאשר המעוף הגיע לשפל של 592 נקודות. והם מצביעות על עודף המוכרים שגרמו למפולת.
לאחר תקופה של התייצבות שנמשכה עד סוף מרס 2009 החל מדד ת"א 25 בעלייה ונקודות השיא והשפל המסודרות בסדר עולה מצביעות על כניסת כספים לשוק המניות.
לסיכום, הבסיס של הניתוח הטכני בנוי על התבוננות בנקודות השיא והשפל. כאשר השוק עולה נצפה לראות את נקודות השיא והשפל מסודרות בסדר עולה וכאשר מחיר הנכס יורד נצפה לראות את נקודות השיא והשפל מסודרות בסדר יורד.
אתם מוזמנים לעקוב אחר הטור. בעתיד אכתוב על הזדמנויות השקעה וגם אמשיך להסביר על הניתוח הטכני ואסביר כיצד מתבוננים במחזורי המסחר, מהם נקודות תמיכה והתנגדות, כיצד ניתן להעריך את גודל התיקון בעזרת יחס פיבונאצ'י ועוד.
