חשבתם שהמים הם משאב ששייך לכולם? אז לא תאמינו מה קרה - הממשלה העבירה את השליטה במים לחברות פרטיות ולתאגידים. עכשיו זה נגמר בעליית מחירים, אבל בעתיד הקרוב זה עלול להסתיים בהשתלטות של בעלי ההון על המשאב הלאומי, עכשיו נראה את הנולד ונצא למאבק חסר פשרות בתאגידי המים והפרטת משק המים בישראל
האם בעלי ההון עומדים לסגור לנו את הברז?
המים בישראל עוברים לאט-לאט מהידיים שלנו, הציבור הישראלי, לבעלי ההון. הרפורמה במשק המים שמתנהלת בימים אלה היא צעד לקראת הפרטת משק המים בישראל. הנזק המיידי הוא עלייה במחיר המים - הנזק ארוך הטווח הוא העברה של משאב חיוני לידיהם של בודדים.
בעבר, הטיפול במשק המים היה בידי הרשויות המקומיות. הן גם עסקו בגבייה, והשתמשו בחלק מהרווחים כדי להקל על התקציב השוטף. אבל כל זה השתנה, כשמשרד הפנים החליט להפריט את משק המים העירוני. בשנת 2001 נחקק "
חוק תאגידי המים והביוב", לפיו משק המים בכל רשות מקומית יופרד משאר פעילויות הרשות, ויהפוך לחברה בע"מ.
כדי לעודד את הרשויות לפעול בכיוון, משרד הפנים הציע לכל רשות מענק חד-פעמי עבור המעבר. אבל לצד הגזר, היה גם מקל: המשרד הטיל סנקציות על הרשויות הסרבניות, ביניהן אי-אישור תקציבים, קנסות כספיים גדולים, איום בפיזור המועצה ועוד.
מים בהפרטה פלוס מע"מ - יקרים לנו
תאגידי המים הם כמובן לא פראיירים כמו הרשויות המקומיות. הם פה בשביל להרוויח כסף. ולכן, מרגע הקמתם, הרווחים - שהלכו עד כה לרשויות המקומיות, ומהן חזרה לתושבים - עברו לידיהם של התאגידים, מה שהיווה מכה קשה לרשויות. אומנם החוק מחייב את התאגידים לטפל בתשתיות הביוב, אבל בפועל - אף אחד לא יכול לחייב אותם לתת מענה ושירות טוב לצרכנים, ובוודאי שלא נמצא אצלם מחלקת רווחה שתתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות, חלשות ונזקקות.
אגב, גם מחיר המים עלה באותן רשויות שהקימו תאגידים. מכיוון שמדובר בחברה מסחרית, עליה לגבות מהתושבים מע"מ. אם ראיתם עלייה בחשבונות המים לאחרונה, זו עלולה להיות אחת הסיבות, והמע"מ מוזרם לקופת אוצר המדינה כעוד מס מהאזרחים.
ראשי הערים נאנסו להקים תאגיד
ראשי הרשויות המקומיות בישראל, "נאנסו" על-ידי משרד הפנים והאוצר להקים את תאגיד המים ביישוביהם. ביישוב בו אני גר, דימונה, הקימו את תאגיד המים מעיינות הדרום, המאגד תחתיו את דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון. בהצבעה המקורית חברי מועצת העיר אישרו את המהלך - היום הם כבר מתנגדים לו. גם ראשי רשויות שומרי-חוק אחרים הקימו את התאגידים למורת רוחם.
עד היום, למעשה, לא הובאו הנתונים לדיון ציבורי, מה שמשאיר אותנו עם כמה שאלות: עד כמה יעלה מחיר המים בעקבות המהלך? האם איכות המים תשתפר? האם תשתיות המים והביוב המוזנחות והרקובות ישוקמו? עד כמה ייפגעו תקציבי הרשויות?
הקמת התאגידים היא עוד שלב בהסרת אחריות המדינה מעל אזרחיה. בעלי ההון הולכים לקבל את המים, מתת האלוהים לאדם, ולעשות מהם מכרה-זהב לכיסם הפרטי. במשרד האוצר לא מכחישים שהיעד הסופי עלול להיות הפרטת תאגידי המים, גם אם לא מדובר בתוכניות מיידיות.
זו זכותנו וחובתנו לסרב לשלם
כתושב העיר דימונה, עם קבלת חשבון המים מהתאגיד העירוני, הכרזתי על עצמי כסרבן תשלומי מים. בנוסף, יצאתי בקריאה ציבורית ב
פייסבוק - מרד תשלומי מים בדימונה. לא לתשלום לתאגידי המים, כן למרי אזרחי בנושא הפרטת משק המים והקמת התאגידים.
היו מי שטענו שאני מפר חוק. אבל אני מסתמך על דבריו של ג'ון בורדן רולס, מחשובי הפילוסופים בני-זמננו: "המרי האזרחי הוא אקט פומבי שנועד להביא לשינוי מדיניות שמביאה לעוול. המרד נעשה במסגרת נאמנות למערכת כולה והוא רק נגד אותה מדיניות". אני יכול לומר בוודאות דמוקרטית - אני לא מפר חוק, וכך גם אותם רבבות אזרחים שאינם משלמים לתאגידי המים כאקט של מחאה חברתית. אנחנו אזרחים עם אחריות חברתית הפועלים נגד העוולה שניחתה עלינו.
המים הם מתנה שקיבלנו מאלוהים. זה משאב טבע שיוצר ומקיים חיים. לא נאפשר לאף אחד לנצל את המשאב הזה בשביל לגרוף עושר אישי. לא נאפשר לאף אחד להפוך את המים של כולנו למכונה ליצירת רווחים לבעלי ההון. המים הם של כולנו, וכך הם יישארו.
הפגנה (5.12.10): שיירת המים נגד רשות המים
מיד עם סיום ישיבת החירום שהתנהלה במועצת העיר דימונה ב-22.11.10, בהשתתפות מאות מתושבי העיר, ראשי ערים וח"כ מירי רגב, התקבלה החלטה לקדם את המאבק ולצאת למסע עוטף-ישראל בשיירת המים, שיגיעו להפגנה ב
יום ראשון - 5.12.10, בשעה 11:00 אל מול משרדי רשות המים ברחוב המסגר 15 תל אביב.
"שיירת המים" היא שיירה חברתית עוצמתית! שתנוע עד להפסקת העוולה בדמותם של "תאגידי המים" שהוקמו על-ידי כלכלה של "קניבליזם-קפיטליזם" שרומסת את זכות האדם הבסיסית והם מים שהם מתת האלוהים לאדם.
"שיירת המים" תצא מכל עיר, ישוב וכפר, ותגיע למשרדי רשות המים. כולם רשאים לתכנן לעצמם את מסע "שיירת המים" למיטב הבנתם, שיפוטם ותכנונם.
"שיירת המים" פונה לממשלת ישראל בדרישות הבאות:
- א. משאב המים הוא מצרך קיומי לחיים, בלעדי המים יש רק מוות!
- ב. אנו אומרים כן לחיסכון במים, מתוך אחריות וחינוך ולא דרך הכיס.
- ג. מים במחיר אחיד לתושבים, נגד מים מדורגים לתושבים.
- ד. קריאה לפירוק ולסגירת תאגידי המים לאלתר!
- ה. לעצור את הפרטת משק המים בישראל.
אנו קוראים לכל ראשי השלטון המקומי וראשי הרשויות שהקימו תאגידי מים ביישוביהם, לתמוך ברוח המאבק, לתמוך בתושביהם ולא לעשות הון פולטי על גב המאבק. אתם שותפים מלאים לעוולה שניחתה עלינו, אולם אנו מצפים שתתמכו במאבק שהוא מאבק עממי למען משק המים.
בשם כולנו, למען כולנו.
