"בטח שאנחנו מרוויחים יותר מהעובדים הסוציאליים"

הרוחות התלהטו בעימות משודר שנערך בעיצומה של שביתת פרקליטי המדינה, בין הממונה על השכר אילן לוין ובין חברת ועד פרקליטי המדינה עו"ד הדס פורר (קול ישראל, 1.12.10 במשדר "בחצי היום"). כמו בכל סכסוך עבודה, כל צד מציג את עמדתו וטוען כי הצד השני אטום/מתעלם מהצרכים/מושך זמן/בלתי מתחשב/וגורם נזק למדינה ולציבור. כך גם במקרה שלפנינו. אבל ברבים מן המקרים, משתדלים הצדדים לשמור בכל זאת על ערוץ פתוח. הרי בסופו של דבר יצטרכו להגיע לסיכום ולכן לא טוב "לשרוף את כל הגשרים" בשיח שלפני הסיכום, גם אם ישנם חילוקי-דעות. במקרה שלפנינו זה לא כל-כך התקיים. הממונה על השכר קבע ששביתת הפרקליטים מכוונת "לשבור את מדינת ישראל", שהם מתנהגים במו"מ כ"מורמים מעם", שגם להצעות שהוגשו להם בדיון בו השתתף גם מזכ"ל ההסתדרות לא השיבו בחיוב ועוד. נציגת הפרקליטים טענה שרובם נשארים בתפקיד אף שיכולים היו להשתכר יותר בסקטור הפרטי, ואם המדינה רוצה כוח-אדם טוב בשירותה, הפועל מתוך הרגשת שליחות, שתשלם בעבור השליחות הזו. היא השיבה רק בעקיפין לקביעתו של הממונה על השכר, כי פרקליטי המדינה השובתים נהנים מזכויות יתר שאין לעובדי המגזר הציבורי, כמו 35 ימי חופשה שנתית כשלאחרים רק 27 ימים. "הצענו להם בין השאר", אמר, "לקבל תוספת שכר תמורת פדיון ימי חופשה עודפים אלה. הם מרוויחים בכל הדרגים יותר מעמיתיהם המשפטנים האחרים בשירות המדינה. שכר מנהל מחלקה לחודש מגיע לכ-44 אלף שקל. בדרישותיהם הם מערערים את כל מבנה השכר בשירות המדינה". נציגת הפרקליטים: לא נתפשר. הציעו לנו כל מיני תוספות. כאן ושם, אבל מבקשים שנוותר על זכויות (כמו ימי החופשה השנתית בתמורה). וכאן נתנה עו"ד פורר את שורת המחץ שלה בוויכוח: "בטח שאנחנו מרוויחים יותר מהעובדים הסוציאליים. כי המדינה משלמת להם [לעובדים הסוציאליים] שכר רעב". והוויכוח נמשך. פה צריך לעצור לרגע. גם אם באמת שכרם של העובדים הסוציאליים נמוך וצריך לשפרו, מדוע הפרקליטים המכובדים צריכים בטח להשתכר יותר. למה כל-כך בטח? עובד סוציאלי מוסמך, משכיל פחות מהם? עבודתו קלה יותר? חשובה פחות? מה זה ה"בטח" הזה?! אפשר לתת הרבה הסברים לחשיבות עבודתם של פרקליטי המדינה בשמירה על שלטון החוק, ולנמק גם דרישה כזו או אחרת לתוספת תגמול. אי-אפשר להסביר את ההתנשאות והרגשת המורמים מעם שהוקרנו בביטוי הקצר הזה של נציגת הפרקליטים בוויכוח הפומבי עם הממונה על השכר. אולי בכך גם טמון הקושי בהשגת סיכום חיובי איתם.