בכל מהדורת חדשות בימים אלה תופשת המריבה בין חלקי המפלגה החרדית את הכותרות מדי שעה ומדי יום. הרצון לשלוט שליטה טוטאלית בעדר הצאן החרדי היה מימים ימימה נושא מפלג. אם נחזור למחזה המצליח שעלה לראשונה בקאמרי בתחילת שנות ה-90 בכיכובה של אורנה פורת הנהדרת, הרי אמנון לוי - עיתונאי וסופר שאמון על חצרות החרדים, ורמי דנון הבימאי שכתב עימו יחד את המחזה, חשפו לראשונה את הקרבות בין הפלגים, תוך גילויים של פרטים אותם אנחנו החילונים לא ידענו. בהמשך להצלחת שיינדלה, עלו ההצגות "מניין נשים", "הנאהבים והנעימים", "מקווה", "כתם לידה" ועוד, שזכו להצלחות קופתיות ואמנותיות, בעוד "שיינדלה" עלתה בחו"ל במרכזי תיאטרון רבים. כעת חוזר תיאטרון בית לסין על ההצלחה, עם אותו הבימאי, רמי דנון, וצוות שחקנים מעולה. יונה אליאן בדמות הרבנית - "הרעבעצן" פייגה, מלאת הוד והדר, כיאה לשליטה המאטריארכלית של החצר, אותה ירשה מאביה הרב הדגול. באצילות היא שולטת בחצרה, כשכולם סרים לפקודתה. הטרגדיה שלה היא שבתה, שיינדלה, היא עקרה, ולכן בעלה העילוי הצעיר נשלח במזימת הרעבע מנשה בויאר לניו-יורק, כדי שיתחתן עם אחרת, אחרי ביטול נישואיו. ובכך, תיסלל הדרך לבנו יוסל (אופיר ווייל הנוגע ללב) להיות ראש הישיבה. שיינדלה (מיכל שטמלר הרבגונית והמרגשת) עוברת גיהינום ועלבונות. כאילו הייתה בעלת מום או גרוע יותר. אמה התקיפה עושה כל שביכולתה להחזיר את הבעל מניו-יורק, אך לשווא. מלחמת הדיאדוכים בין הרבנית האלמנה לרב האלמן (רפי תבור המרשים מאוד), שמשמעותה כתר השלטון בירושת הרב - קרי החצר הירושלמית, מביאה לסוף טראגי עוד יותר. ואם לאורך כל הדרך הרבנית שומרת על קור רוחה וממעטת בהחצנת רגשותיה, הרי בסצנה האחרונה, שהיא שיאו המטלטל והמרגש של המחזה, היא נפתחת לבתה ושתיהן עוברות מעין זיכוך נפשי תוך עבירה על החוקים הנוקשים של ההלכה. קטע זה שולח את הקהל הביתה נסער ביותר. התפאורה המצוינת שעיצב ערן עצמון, שאינה מעמיסה חפצים רבים מדי על הבמה, ומותירה חלל גדול שמחליף מיקומים בקלות; המוזיקה היהודית שצורבת בנפש שארגן אורי וידיסלבסקי; התלבושות האותנטיות והמוקפדות שעיצב מוני מדניק; התאורה הטובה של עדי שמרוני; ומשחקם המעולה והמדויק של בת חן סבג המקסימה כרוחל, חברתה הטובה של שיינדלה, של דב נבון במשחק מעולה כ"איצל", היוצא ובא בחצרות הרבנים, אייל רוזלס כאברום, ואחרונה חביבה ליאת גורן מלאת הרגש כאומנת ויד ימינה של הרבנית - כל אלה גובשו בבימויו המצוין של רמי דנון לכדי הצגה שאי-אפשר להישאר אדישים אליה. חוויה חדשה ומאתגרת.