ויטמין D - ויטמין השמש?

בסוף נובמבר 2010, הוציא המכון האמריקני לרפואה (Institute of Medicine) המלצות (Recommended Dietary Allowance - RDA) חדשות לצריכת ויטמין D והנחיות חדשות לגבי רמה תקינה של הנגזרת של ויטמין D, 25(OH)D, בפלסמה. ההמלצות החדשות לצריכת ויטמין D הן: 600 יחידות בינלאומיות מגיל 1 עד גיל 70 שנה ומגיל 71, 800 יחידות בינלאומיות. לתינוקות לא נקבע RDA אלא צריכה מספקת (Adequate Intake - AI) של 400 יחידות בינלאומיות. הרמה התקינה בפלסמה למבוגרים נקבעה כ-20 ננוגרם למיליליטר. הוועדה ציינה, שאין כל תועלת נוספת ברמות הגבוהות מ-30 ננוגרם למיליליטר. יתר על כן, ייתכן נזק ברמות גבוהות מ-50 ננוגרם למיליליטר. לטענת חברי הוועדה, נדרשים מחקרים נוספים על-מנת להוכיח את תפקידו של הויטמין במערכות אחרות של הגוף מעבר לרקמת העצם. כנאמר לעיל, קשה לספק ויטמין D מהמזון בכמות המומלצת, כי נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד ובכמות מזערית. לכן, כל קבוצות האוכלוסיה, זקוקות, כנראה, לתוספת ויטמין D בטיפות או בקפסולות. ניתן לברר את רמת נגזרת הויטמין, 25 OH)D), בדם ובהתאם, בהתייעצות עם הרופא המטפל, להחליט על הצורך בנטילת תוספת ויטמין D ועל המינון המומלץ. בכל מקרה, לא מומלץ לקחת כמויות גדולות מדי ושלא לצורך של התוסף, כיוון שויטמין D אינו מופרש בשתן ומצטבר בגוף בעודף. צריכה מוגברת של ויטמין D לאורך זמן, עלולה לגרום להסתיידות בלב, בעורקים ובכליות.

במחקרים אפידמיולוגיים נמצא, כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם, קשורות, בין היתר, בתחלואה נמוכה יותר של סרטן, מחלות לב, פסוריאזיס, תסמונת מטבולית ומחלות אוטואימוניות, כמו גם קשורות הן בהיארעות קטנה יותר של הפרעות בריאותיות, כגון: נפילות, תגובה חיסונית לקויה, תפקוד נֵאורופסיכולוגי לקוי, תפקוד גופני לקוי, קדם רעלת הריון ובעיות פוריות. תפקידו של ויטמין D, מעבר לתפקידו בויסות הסידן בדם והשפעתו על העצם, נתגלה כבר בשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת, עת גילו קולטנים לויטמין D בתאי לֵאוּקֶמְיָה של עכברים ובני אדם. בעקבות חשיפתם לנגזרת הפעילה של ויטמין (D ,2D3 ,1,25(OH, ירד שגשוג התאים והתאים הלאוקמיים התמיינו לתאים נורמליים. במשך עשור שלאחר-מכן, נתגלו קולטנים לויטמין D כמעט בכל התאים והרקמות בגוף ומספר חוקרים דיווחו שלתרביות תאים מהעור, מהמעי הגס, מהערמונית, מהשד, מהריאות ומהמוח מנגנון אנזימטי המסוגל לייצר את (2D3 ,1,25(OH. חוקרים ידועים רבים, כמו Holick ,Heaney ורבים אחרים, הציעו מינונים שונים לצריכה מיטבית של הויטמין ורובם קבעו שיש צורך ברמה בדם של הנגזרת, 25 OH)D), הגבוהה מ-30 ננוגרם למיליליטר על-מנת להקטין את הסיכון למחלות כרוניות, כגון סרטן ומחלות לב ולהפרעות בריאותיות שונות.

בדגי ים תכולת הויטמין גבוהה פי 4 מזו שבדגים הגדלים בבריכות. תכולת הויטמין אינה משתנה לאחר בישול במיקרוגל או אפיה, אולם תכולתו קטנה כמעט פי 2 לאחר טיגון.