הטור של פריצי

שר הבריאות יעקב ליצמן מציע להפעיל ביטוח סיעודי חובה לכל הציבור. להצעתו מס הבריאות יועלה מייד בחצי אחוז וכולנו נקבל בסוף ימינו מטפלת פיליפינית. שר השיכון אריאל אטיאס מציע לעומתו שהמדינה תיתן לכל זוג צעיר שיקנה דירה בפריפריה ובאיזורי עדיפות לאומית מענק של 800 ש"ח לחודש ל-20 שנה, ובכך תסבסד את המשכנתה שלו. הצעות נחמדות, לא? רק שבמילים פשוטות, שעה שליצמן מציע שכל מי שעובד ומשלם מיסים (כי מס בריאות מורידים מהשכר) ישלם עוד חצי אחוז משכרו החודשי לסיבסוד האישפוז של כולם, כולל אברכים שלא משלמים מס, אטיאס מציע שכל זוג חרדי יקבל גם מענק נוסף של 800 שקלים לחודש, כי חילונים לא הולכים לפריפריה, כי אין בה עבודה ותעסוקה לאדם עובד שמפרנס משפחה, ואיזורי עדיפות לאומית בישראל זה בעיקר בית"ר, עימנואל וערים חרדיות חדשות כמו חריש. הערים החילוניות האחרונות שנבנו בישראל בפריפריה היו ערד וכרמיאל. כששרים חרדים מגישים לנו תוכניות כלכליות זה נחמד, רק כדאי מאד לבדוק אם לא מדובר שוב בתוכניות שהשורה הסופית והאמיתית שלהן היא שוב תוספת נטל כספי על הציבור העובד לטובת סיבסוד הציבור שלא עובד.

הפרקליטים מסרבים בכל תוקף להעביר את הסיכסוך שלהם עם המדינה למוסד לבוררות מוסכמת. זה מוסד שהוקם בהסכמה ועל דעת הממשלה וההסתדרות (ובאישור וברכת הפרקליטות...) והוא נועד להכריע בסכסוכי עבודה במגזר הציבורי. זכותם המלאה של הפרקליטים לסרב להליך בוררות. אבל ביום שאיזה שופט עצבני ילחץ עליכם להסכים ללכת לבוררות שאתם לא תרצו, תוכלו להשיב לו בשלילה ולהסביר בתמימות כי מפרקליטי המדינה שמעתם שבוררות זה הליך רע שלא מתאים למי שצודק.

מוזר לשמוע את פרקליטי המדינה מתלהמים בתקשורת ומסבירים לציבור, ובעיקר לעצמם, למה הם הכי חשובים במדינה ולמה עתידה של המדינה תלוי בהם. את עצמם הם מדירים בצינעה כ"חוד החנית המוסרי של החברה הישראלית". אם כך הדבר, אז כמות דוברי האי-אמת ורשימת מסתירי הראיות ומוסרי הודעות השקר שלהם לבתי המשפט, בהחלט יכולה להסביר חלק נכבד מתהליך ההדרדרות של החברה הישראלית. בלי קשר לזכותם הלגיטימית להאבק על שכרם, אין שוטה בארץ שרשאי לקנות את מהם השטויות הללו. כי בימים רגילים הם עסוקים במניפולציות, בהדלפות לתקשורת, בקידום עניינים אישיים ופועלים כקליקה עצמאית שנועדה בעיקר לקיים את עצמה. שום מושג של יושר לא שורד לאורך זמן בפרקליטות, גם לא אנשים ישרים. בעיקר בצמרת. הדברים נשמעים לכם מוזר? בואו ונבחן: ישנם עשרות ומאות פרקליטים שקמו ועזבו מרצונם את השירות הציבורי. הם עשו זאת כולם מסיבות אישיות. או כי לא קודמו, או כי קיבלו הצעות טובות בשוק הפרטי (או חשבו שיקבלו). זו זכותם, ואין טענות. אבל שימו לב: בכל שנות הפרקליטות אין ולא היה שום פרקליט שעזב מסיבות מצפוניות והתפטר כמחאה בגלל שמשהו בפרליטות לא היה לדעתו בסדר ברמה המוסרית או הציבורית. אפילו בצה"ל זכורים עשרות ומאות קצינים, מסרנים צעירים ועד אלופים בכירים, ששמו את הדרגות כמחאה על מה שהצבא עשה או ביקש לעשות ושלא היה נכון מוסרית לדעתם. מפקדי אוגדות הלכו הביתה כמחאה (ראה מלחמת לבנון) וקצינים מבריקים התפטרו למען מאבק על ערכים ועקרונות שהם האמינו בהם. וזה עוד בצבא, גוף שאמור לעסוק בהרג והשמדה, ולא מוסד לחיבוטי נפש ועיסוק בערכים. בכל מקום במדינה אנשים התפטרו כמחאה מצפונית. רבים מהם היו בתפקידי מפתח בשירות הציבורי, בעיריות, ברשויות, בחברות ממשלתיות ובארגונים וולונטאריים. אפילו בפולטיקה המושחתת שלנו היינו עדים לאנשים שהתפטרו כמחאה וזעקה אמיתית על מה שעשתה ממשלתם או מפלגתם. אתם זוכרים פרקליט בשירות המדינה שעשה זאת? שהתפטר מסיבה מצפונית?

עיריית ירושלים שכרה את יועץ הבחירות האגרסיבי ארתור פינקלשטיין כדי שייעץ לה בקמפיין נגד נתניהו המפקיר את העיר. הצעד קצת מוגזם. נתניהו לא מפקיר את ירושלים. הוא פשוט מטפל בה כמו שהוא מטפל בכל ענין אחר המופקד בידיו: בהתאם ללחצים. לכן ירושלים שכרה את פינקלשטיין. מה שהבירה רוצה מהממשלה זה כסף. כמו כל עיר בארץ. רק שיש ערים שחיות מארנונה ועסקים, מה שקצת קשה לעשות בעיר של אברכים, הפגנות ואבנים. מעמד הביניים החילוני מוכרים דירתם ובורחים למבשרת, הרצליה, ת"א ורעננה, ועירית ירושלים הרי לא גובה ארנונה מאברכים, או משפחות חסודות עם 12 ילדים, עבורם היא גם צריכה לבנות מוסדות חינוך (למרות שכאן אין לה בעיה. פשוט מעבירים להם בתי ספר חילוניים שהתרוקנו). גם ערביי מזרח העיר לא מצטיינים בעושר ורווחה, למרות שהם משלמים מיסים כמו טאטאלך, ולכן העירייה זקוקה לסיבסוד מהמדינה. משהו לקוי מאד בשיטה אם העיר הכי גדולה בארץ, עם מוקדי תיירות בינלאומיים וכל מוסדות השלטון שבתוכה, עדין זקוקה לסיוע. אבל הליקוי הוא שיקוף של התהליכים במדינה: כמות האזרחים העובדים יורדת, כמות הנתמכים עולה, ובמוקדם או במאוחר מישהו צריך לשלם על כך. אתם חושבים שזו הבעיה שלנו? שוטים שבעולם. הממשלה הרי תסבסד בסופו של דבר את בעיות ירושלים ותחייב אותכם בהוצאה הזו. תברחו לאיזו עיר שתרצו, מודעין, מעלה אעדומים, ראשל"צ או רמת גן: לא יעזור לכם. אנו נגיע אליכם בכל מקום, ובתוספת המס הבאה או בהקטנת השירותים הבאה וייקורם (עיין ערך תעריפי המים, אגרות רישוי, כבישים בתשלום וכד'), אתם תממנו גם את התמוטטות ירושלים ונתמכיה, כמו את כל התהליך המשחית והמושחת הצומח מול עינינו. עיקבו אחר התיקונים בתקציב ובתקנות המיסים. אנו נגיע אליכם להיכן שלא תברחו, ואל תגידו שלא הוזהרתם.

כמו בכל שנה אין בכניסה לירושלים ברכה לנוצרים לחג המולד שלהם. ירושלים, כידוע, היא העיר הטוענת ליכולתה ונכונותה לארח את כל הדתות. בטח: את הדת של שס, את הדת של פרוש, את הדת של המפד"ל ולפעמים גם את הדת של הרפורמים (אבל בלי נשות הכותל שלהן, כי נשים זה לא דת ובכלל מקומן בירושלים באוטובוס מאחור). אבל מה פתאום שראש העיר ישים בכניסה לעיר שלט ברכה לחגם של תושביה הנוצרים של העיר, או אזרחיה הנוצריים של המדינה או למיליארד וחצי האנשים בעולם הנוצרי המכבדים את ירושלים? על עמודי הכניסה העלובה לירושלים רואים לפעמים כמה שלטי ברכה של העירייה: על הכנסת ספר תורה להיכל, של ברכות לכנס בינלאומי לרבנים או הכוונה לחגיגות בר מצווה המוניות בכותל. חוץ מזה יש שם רק שלט אחד גדול וקבוע: זה המכריז ומודיע מתי נכנסת שבת. אבל גורמים יודעי דבר בעירייה הסבירו שזה בכלל שלט לבטיחות ופיקוח נפש: שתדעו מתי לא להכנס.