נחום מליק, חזאי חברת 'מטאו-טק', צופה אף הוא בהסלמת מזג האוויר: "אנחנו רואים קיצוניות. השנה זה היה אירוע גשם מאוד קיצוני. מצד אחד חודשיים של עצירת גשמים, נובמבר החם ביותר מאז תחילת המדידות בארץ ישראל, ואז מיד בתחילת דצמבר מערכת גשם שלא הייתה פה הרבה שנים בעוצמתה. זה מהפך לא סביר בנקודת מבט רגילה של מטאורולוג. אבל בהתחשב בכך שאנחנו רואים תופעה כללית של התחממות כדור הארץ, הרי שיש התפתחויות של מזג אוויר קיצוני ככלל". לדברי מליק, די בעלייה של עשיריות מעלה בממוצע החום השורר בחצי הכדור הצפוני כדי לחולל שינוי אקלימי משמעותי. "זה ממוצע של שנה שלמה", מסביר מליק, "כלומר שבין שבוע למשנהו העלייה הייתה הרבה יותר גבוהה מכמה עשיריות. במציאות זו, אירוע חריג באוקיינוס האטלנטי יכול להשפיע על מה שיתרחש בישראל. למשל, גוש האוויר האחרון של הסופה הגיע מסקנדינביה. הוא התקדם בגובה 5-4 ק"מ וצנח באזור שלנו תוך ימים מספר. "זה קורה, זה לא יוצא דופן שאנחנו מקבלים שלג מרוסיה או מסקנדינביה, אבל גוש האוויר הקר הזה הגיע לאחר תקופה ארוכה שהיה חם מהרגיל וטמפרטורת המים בים התיכון הייתה גבוהה מהרגיל. ככלל, טמפרטורת הים התיכון היא שקובעת את המשקעים בארץ. המים החמים של הים גרמו לגוש הקר להיות מאוד בלתי יציב, וכך נוצר שקע ברומטרי עמוק שהוביל להרבה גשם ושלג. אם המערכת הזאת הייתה מגיעה לארץ לאחר חודש קר, ככל הנראה הייתה נוצרת מערכת גשמים מתונה יותר".

אבל אנחנו עדים לשנות בצורת כבר לפני עשרות, מאות ואלפי שנים בישראל. זו תופעה מחזורית.

"שנות בצורת היו פה בעבר בגלל שישראל היא על גבול המדבר – מבאר-שבע ודרומה זה מדבר, מלבנון וצפונה האקלים הוא אירופי, ואנחנו על הגבול. זה יוצר מצבים שבהם מספיק שינוי קטן במערכות החורפיות המגיעות אלינו כדי שרוב הגשמים ירדו בלבנון ולא בארץ. כמות הגשם הממוצעת בבאר-שבע היא 200 מ"מ ובצפון 800 מ"מ. זה פער עצום בשטח קטן כל כך, ולכן כל שינוי קל בכיוון הרוח בחורף עושה את ההבדל. הבעיה היא שההתחממות העולמית רק מתווספת למציאות הזאת. ההתחממות עלולה להביא איתה ירידה כללית בכמות המשקעים, בנוסף לתנאים הייחודיים של ארץ ישראל – וזו הבעיה".

מי שלא מופתע כלל, ומבחינתו אירועי מזג האוויר הקיצוני הם אך התממשות של תובנה מחקרית, הוא פרופסור פינחס אלפרט, ראש בית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "יש לנו כמה עבודות שמראות שיש מגמת הקצנה באגן הים התיכון", אומר אלפרט. "גם הקצנה בחום במהלך הקיץ וגם בעוצמתם של אירועי הגשם בחורף. יש לנו עבודה נוספת שאנחנו בתהליך כתיבה שלה, שבה אנחנו רואים מגמה די ברורה, שלפיה ככל שהאטמוספרה והאוקיינוסים חמים יותר, כך כל המחזור ההידרולוגי נעשה יותר אינטנסיבי". לדברי אלפרט, התחממות האטמוספרה היא כבר משמעותית בקיץ, ובים התיכון היא גדולה יותר מבשאר העולם. לכן החורף בתהליך התחממות. "יש פחות משקעים באזור שלנו, עם אירועי גשם קצרים ועוצמתיים. זו מגמה מתמשכת, על-פי נתונים שבדקנו משנות ה-30 של המאה הקודמת ואילך. צריך להבין שאירוע גשם של 200 מ"מ הוא קיצוני". אין ספק שלא מדובר במחזוריות טבעית המשקפת עליות ומורדות במידות החום בעולם, אומר פרופ' אלפרט. "העליות האלה הן בפירוש מעשה ידי אדם, תוצאה ישירה של פליטת גזי חממה לאטמוספרה".

אנשי מקצוע בעולם מתווכחים אם אנו עדים לשינוי אקלימי של הקצנה בתופעות מזג האוויר. מרק פרל, המטאורולוג והחזאי של משרד החקלאות, מהסס לקבוע חד-משמעית, אבל המציאות, הוא מודה, לא פשוטה. "מצד אחד אנחנו רואים התחממות, זה בטוח. אנחנו רואים גם תופעות קיצוניות בעולם כמו סופות וכדומה. האם זה קשור לאירועי גשם קיצוניים אצלנו? לא בטוח. צריך לעקוב ולראות במשך שנים, ולא להסתמך על אירוע קיצוני שמגיע מדי פעם". ומה לגבי הטמפרטורות בקיץ? פרל מאשר את תחושתנו: "חד-משמעית יש עלייה אצלנו. זה לא שהדור יותר מפונק, הטמפרטורות בקיץ, במיוחד בלילה, גבוהות הרבה יותר מבעבר, והקיץ האחרון בכלל היה חם יותר מהממוצע. הממוצעים עלו, אין מה לדבר. האם זה שינוי עולמי או תוצאה של שינוי סביבתי בישראל – בגלל המכוניות והבתים בכל מקום? לא יודע". כך או כך, תפילות הגשם עדיין רלוונטיות, ובמשנה תוקף בדרום, שם הביאה הסופה רק חול וכמעט אף לא טיפת גשם אחת. "דרומה מבית-קמה בואכה נתיבות, באזור חבל הבשור, אופקים ובאר-שבע, לא היה גשם", אומר פרל. "הייתי היום במטע רימונים בבשור וראיתי עצים עקורים ושטחי תפוחי אדמה שנראו כמו אחרי קרה. רוב החיטה בארץ מגודלת ביישובי חבל הבשור, אשכול, צאלים ואופקים. בעונה זו הממוצע העונתי הוא סביב ה-200 מ"מ, והשנה כלום".

ואולם, יש מי שהופתע מעוצמת הסערה ועומד כעת מדוכדך וכואב מול יבוליו האבודים. איתן אשורי ממושב צרופה מסתובב בין חממות הפלפל שלו כמי שחרב עליו עולמו. משבי הרוח בחוף הכרמל קרעו את כיסויי הפלסטיק של החממות, הרוח והברד הכו בשיחי הפלפל – ויבול בטונות שרוע בחממה. אשורי מדבר בטלפון עם ארגון חסד, שיבוא לאסוף את הפלפלים בימים הבאים. במקומות אחרים במשק, שם בנו אשורי ובנו חממות חדשות, חזקות במיוחד, שמרבית כיסוייהן לא נקרעו ברוח - עיקמה עוצמת הסופה את מוטות המתכת של החממות, מותירה אותן בתנוחות גרוטסקיות, כאילו היו דף נייר שקומט. "אלה חממות עם מוטות בקוטר 2 צול", אומר אשורי, "חממות חדשות, אורגניות, לפלפלים לייצוא, ועכשיו זה הלך. השקעה של מאות אלפי שקלים התמוטטה, ונותרנו רק עם החובות. יש פה לפחות מיליון שקל נזק במבנים ובפירות". אשורי מתקשה לזכור סופה כה עוצמתית שהסבה נזק כה כבד לשטחי החממות שלו. "מצד אחד אנחנו מרגישים שחם יותר בקיצים האחרונים. בקיץ היה חום אימים, ממש נשרפנו בשטח, ומזל שיש תאילנדים שמסוגלים לעבוד בחום הזה. עכשיו, אחרי שהשקענו, חסכנו, וסוף סוף יש מחיר טוב לפלפלים בחו"ל ויבול עצום – בא-כוח עליון ודפק אותנו. תראה כמה פרי, זה הכול דולרים שזרוקים פה על הרצפה. אנחנו נשארנו רק עם הצ'קים וההתחייבויות". בעוד כשבועיים אמור היה אשורי לקטוף את הפלפלים הבשלים. שבועיים בלבד. "זו הבורסה של החקלאות", הוא אומר ומסביר את ההימור הגדול: "לכולם אתה משלם - לדשן, למפעל הצינורות, לספקים, לעובדים, ובסוף, או שהצלחת בגדול או שאכלת אותה. עכשיו אני צריך להיאבק על כל גרוש מול קרן הפיצויים לנזקי טבע, שלא מפצה בכלל על המבנים ההרוסים. אם הייתי יכול לחזור בגלגול הייתי מגדל את הילדים שלי או כבדווים או כקיבוצניקים – שיחיו בלי דאגה".