תחייתה של היידיש

כינוס השפה העברית "לשון ראשון" יתקיים בין ה-17 ל-21 בחודש ינואר, בראשון לציון, זו השנה הרביעית. ישתתפו בו אורלי קסטל בלום, אתגר קרת, רוביק רוזנטל, שמואל וילוז'ני וקורין אלאל. הצורך בייזום כינוסים מעין אלו, שתפקידם עידוד השימוש בשפה העברית, לא היה קיים עשרות שנים. מהקמת מדינת ישראל שלטה העברית שליטה מכרעת. ראיה לכך היא גוויעת עשרות העיתונים בשפות זרות שנועדו לעולים החדשים, ונסגרו לאחר כ-25 שנות קיום - בגלל הסתגלות המהגרים לשפה השלטת. למה נוצר לאחרונה צורך בעידוד השימוש בשפה העברית? במגזין החדשות של הערוץ הראשון ביום שישי האחרון (7.1.11), הוקדשה כרבע שעה לתופעה מוזרה: תחייתה של היידיש. מאז קום המדינה דוכא השימוש ביידיש בכל מדינות העולם, והשרידים היחידים לקיומה הם חברת "פורווערטס" הממשיכה להוציא לאור בניו יורק שבועון ביידיש ובאנגלית (ומתקיימת מהשכרת נכסי תנועת הבונד הסוציאליסטית במנהטן), ובית י"ל פרץ ברחוב ברנר בתל אביב (שבו מצויה אחת מספריות היידיש הגדולות בעולם. עמותת הספרייה והבניין נשלטו שנים רבות בידי מפלגת פועלי ציון שמאל, שהתמזגה לאחר קום המדינה במפא"י). הבונד, ששפתה הייתה יידיש, הייתה מפלגת הפועלים היהודים ברוסיה, בפולין ובליטא, עם שלוחות באירופה, בארצות הברית ואף בישראל. היא ייצגה את רוב הפועלים היהודים עד מלחמת העולם השנייה. הבונד נלחמה בתנועה הציונית ובשפה העברית. היא האמינה כי פתרון הבעיה היהודית יגיע בכל מדינה שבה היהודים חיים - כחלק מהמהפכה הסוציאליסטית. היא ראתה בציונות בריחה מהמציאות, ובעברית - כלי שרת של הציונות. עד מלחמת העולם השנייה התנהלה התרבות היהודית בעולם, ברובה המוחלט, בשפת היידיש. הבונד, אגב, נרדפה קשות בידי סטלין, בגלל תמיכתה במתנגדיו. סטלין, כמו ראשי מפא"י בישראל, דיכאו גם את היידיש... חיסול רוב היהודים באירופה בשואה חיסל גם את חברי הבונד ודוברי היידיש. שרידי התנועה, שמנו אחרי מלחמת העולם השנייה כמה רבבות בלבד בכל העולם, נאלצו לקבל את המדינה היהודית החדשה, ואת שפת העברית, כמציאות שלטת. אמני יידיש שהיגרו לישראל וניסו להתפרנס בשפת היידיש - דז'יגאן ושומאכער - נאלצו לעבור לעברית. את גדולי הסופרים היהודים, כמו שלום עליכם, י"ל פרץ ודומיהם, המשיכו לקרוא רק בתרגומים לעברית. למעשה, עד לפני כעשר שנים היידיש בישראל - ובכל העולם - גססה ללא מפריע. אז מה גרם להתעוררות היידיש לחיים? להערכתי, יש קשר בין התופעה לבין ייאושם של רבים מעתידה של המדינה. היומון דה-מרקר פרסם ביום שני (10.1.11) ראיון עם בני לנדא, מייסד חברת אינדיגו, אחד מבחירי הכלכלה והטכנולוגיה בישראל ובעולם. לנדא לא היסס להצהיר כי אין לו אמון בעתידה של המדינה, בגלל המשך הכיבוש ודיכוי הפלסטינים, מחד גיסא, והפשיזציה וחיסול הדמוקרטיה, מאידך גיסא. לדעתו, האיום האירני או הערבי אינו מסוכן לישראל כמו התהליך הבלתי נמנע של גידול רוב ערבי וחרדי חסר השכלה, שיחסל את עליונות המדינה מול אויביה. המסקנה מדבריו היא הצטיידות מהירה באזרחות זרה ובחשבון בנק בחו"ל. העברית עלתה ופרחה ככלי של התנועה הציונית. הציונות הפכה מתנועת שחרור לאומית - לתנועת דיכוי וכיבוש. העברית היא חלק מכך. החזרה ליידיש, שביטאה בעבר את המאבק היהודי לשחרור חברתי צודק וסוציאליסטי ולדמוקרטיה שולטת, עונה על מאוויי ישראלים הרוצים להתנתק מרוב אוכלוסיית המדינה, התומכים בהמשך הכיבוש של הפלסטינים, ובהפיכתם לעם של בורים ונתמכי סעד וקצבאות. הציונות והעברית שוקעות בביצת הכיבוש - היידיש מתעוררת.