רבים מאיתנו סוגדים לתרבות האמריקנית ולהתמחות האמיתית של האמריקנים בשיווק ובמיתוג. הרבה מאמרים וספרים יצאו לאור בנושא, ולרגע נדמה שכל תהליך המיתוג הומצא על-ידי האמריקנים, והוא רק בן כמאה מאה חמישים שנה.
אז זהו, שממש לא כך!. המותג העתיק הומצא על-ידי יהודים והוא נקרא כשרות.
המונח "כשרות" מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים לאכילה. המונח נמצא גם בתרבויות אחרות, אולם הוא מזוהה בעיקר אתנו, היהודים. דרך אגב, השם נובע (כנראה) משורש המילה כשורה (בסדר), או מהמילה שורה (מסודר ישר). מושג הכשרות מוזכר כבר בספר התורה (ספר ויקרא ודברים), כלומר אנו מדברים על פעילות שנוצרה כבר לפני אלפי שנים.
ברבות השנים נוצרה תעשיה ענקית סביב "הוראות שעה" זו, המספקת פרנסה, שליטה וכוח לעשרות (ויש הטוענים למאות) אלפי אנשים ברחבי תבל.
רבים מיצרני המזון ומספקי המזון מצטיידים בתעודת כשרות מסיבות שונות. לעיתים הם עושים זאת מתוך שיקול מסחרי, השואף לכלול בקהל היעד של המוצר את ציבור שומר המסורת. לעיתים כתוצאה מהעובדה שאם לא יהיה למוצר כשרות, הוא לא יוכל להיכנס לרשתות המזון המחזיקות תעודת כשרות לעסק.
"המיתוג" הזה עולה לנו הרבה מאד כסף. יצרן מזון מחויב להעסיק משגיחי כשרות אצלו במפעל (משכורות, רכבים, שי לחג ועוד). יבואני המזון נדרשים לשלוח משגיחים למפעלים בחו"ל (כרטיסי טיסה, מלון, אירוח) ובנוסף, נדרשים לתרום לחצר זו או אחרת- תחת השם אגרות.
לצד פיקוח הכשרות הממלכתי (רבנות ראשית ומקומית) הוקמו עוד כשרויות ("פרטיות"), אשר אינן סומכות על רמת הפיקוח הממלכתית ודורשות סטנדרטים גבוהים יותר (כשרות מהודרת / מהדרין).
הכשרות הבולטת בתחום זה היא "בד"ץ"- בית דין צדק. גוף זה, השייך לעדה החרדית, הוא הוותיק והמפורסם בגופי הכשרות הפרטיים. מעמדו החזק של הגוף עומד בניגוד לשיעור חלקו באוכלוסיה.
העדה החרדית היא קבוצה קטנה בציבור החרדי בישראל, אשר מתנגדת למדינת ישראל ולציונות. הכשרות שלה פופולרית בקרב שומרי הכשרות בשל הקפדתה הרבה ובשל החשבתה לאמינה ביותר. (השאלה מדוע אנו צריכים לממן בעקיפין את ההפגנות נגדנו, היא שאלה מעניינת אולם לא כן מקומה).
כשרויות נוספו הם בד"צ הרב לנדא, בד"צ מהדרין, חתם סופר, בית יוסף, יורה דעת-מחפוד, מחזיקי תורה, חסידות
בעלז, שארית ישראל, עשרות למהדרין,OU,OK ועוד מיני כשרויות הפעילות בחו"ל.
בשנים האחרונות נתפס המושג kosher כמושג בריאותי וקיימת לו דרישה רבה בחו"ל. מגמת הבריאות היא הרבה יותר מאופנה חולפת. לצד הביקוש למזון האורגני, קיימת דרישה הולכת וגוברת למוצרים כשרים, תוך ידיעה ואמונה שמוצרים אלא עברו תהליך מוקפד יותר, הן ביצור, וחשוב יותר, בבחירת איכות הרכיבים התזונתיים.
לאחרונה, ספקי המזון הכשר מוצאים עצמם "מחוזרים" על-ידי הרשתות בארה"ב ובאירופה למוצרים עם המותגkosher , אשר מקומם על גבי המדפים הולך ותופס נוכחות ובולטות. "תו תקן" זה מאפשר לרשתות לגבות עבור המוצרים עם המותג כשרות "פרמיית בריאות" כלומר מחיר מכירה גבוהה יותר.
שינוי זה מהווה הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל לתעשיית המזון. הזדמנות זאת מאפשרת לתעשיה הישראלית וליבואני המזון הכשר, לפרוס כנפיים ולהציע את תוצרתם ומרכולתם לגויים.
מומלץ לחברות להעתיק את תקציבי הפרסום המקומיים ולהסיטם לשוק הבינלאומי. בין אפיקי הפרסום הבינלאומי ניתן למנות השתתפות פעילה בתערוכות מזון עולמיות וקידום מכירות באמצעות האינטרנט (בשפת ארץ היעד).
פעילות נוספת המומלצת, היא הקמה ויצירת שיתופי פעולה עם גורמי סחר מקומיים, לשם קידום "הסחורה הכשרה".