העברת מערך הכיבוי למשרד לביטחון פנים - האומנם?

לא מכבר החליטה הממשלה, כמדומני בשנת 2007, לאחר ויכוחים סוערים לא מעטים, שהאחריות להגנה ולטיפול בעורף והכנתו למלחמה על כל מערכותיו, תישאר בידי מערכת הביטחון, קרי משרד הביטחון וצה"ל. החלטה זו התקבלה בין היתר בעיקר לאור העובדה, שבמלחמות הבאות ולאור האיומים יהיה טשטוש רב בין עורף לחזית, ולמעשה כל המדינה תהיה חזית לחימה אחת ובזמן מלחמה נתגעגע למצב בו יש רק שריפה אחת כמו בכרמל. כאשר מאות ואלפי טילים יציתו את מרחב העורף. לא בכדי השתרש המושג והמונח "חזית אזרחית" ל"חזית העורף", כי מומחי מערכת הביטחון ראו בכך חשיבות רבה לשילוב בין החזית הצבאית לחזית אזרחית כחזית אחת. אין למדינה יכולת ואמצעים להכין שתי מערכות נפרדות וכפולות שיהיו ערוכות לכך - צריך להכין גוף ומערך אחד בלבד. כאמור, לאור החלטת ממשלה משנת 2007, הקימה מערכת הביטחון גוף שנקרא רח"ל (רשות חירום לאומית). גוף זה עוסק בשקידה רבה בהכנות כל המערך העורפי למלחמה; אומנם אין לו סמכויות פיקודיות או הפעלה על גופי העזר השונים, אך יש לו סמכויות תיאום עם לא מעט בעיות, בכל הקשור להכנות למלחמה; וטוב שעוסקים כיום בהכנה בגיבוש "חוק העורף" והגשתו לאישור בכנסת, במיוחד כדי לפתור את בעיות סמכויות התיאום שנוצרו מלקחים של עבודה מעשית, כי כל גוף שייך למשרד אחר בממשלה. העברת מערך הכיבוי למשרד לביטחון פנים תרחיב את פיצול האחריות גם בשעת חירום, ותהווה עוד טלאי על טלאי במערך ההכנות לשעת חירום. כאשר קיים כלל ידוע והוא: כאשר יש פיצול בסמכויות, יש קושי בהפעלה ובתיאום, כי נוצרות חוליות חלשות בדרכי תהליך ההפעלה בעיקר בשעת חירום, דווקא כאשר צריך הכל "לדפוק כמו שעון". ככל שהשליטה על גופי העזר בחירום תהיה בידי גורם אחד, קרי משרד הביטחון, תוך מתן סמכויות תיאום נרחבות לרח"ל, שיעוגנו בחוק, ולצה"ל, באמצעות פיקוד העורף - כך יקל על השליטה והתיאום שהכרחיים ואפילו קריטיים בעת מלחמה או בעת תקרית אסון לאומי.

כל בר-דעת וגם נער יודע לבטח כי כדי להתמודד בהצלחה בשריפות בעיקר ביערות, יש לזהות מוקדם ככל האפשר את מוקדי השריפות על-מנת לטפל בבעיה עוד באיבה. זו התורה על רגל אחת. לצורך זאת, הקימה הקרן הקיימת לישראל בזמנו, מערך של תצפיות הפרוסות ברחבי היערות, כדי לזהות מוקדם כל מוקד שריפה ולהזעיק את אמצעי הכיבוי מהקרקע או מהאוויר, או את שניהם. אז לפני שמאיצים תוכניות כמו רכישת טייסות ומטוסי כיבוי שעלות אחזקתם ועלות הטייסים גבוהות מאוד, רצוי להשקיע יותר באמצעים לזיהוי שריפות מן הקרקע באמצעות שילוב של תצפיתנים מקצועיים ומתנדבים, ולא רק עד אוקטובר; או אפילו זיהוי מהאוויר באמצעות מזל"טים המצוידים בחיישנים המתאימים כיאה לתקופתנו.

בביקורת על מלחמת לבנון השנייה נמצאו ליקויים בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, הן מבחינת המבנה הארגוני והן מבחינת ציוד וכוח-אדם. בין היתר נמצאו באותה ביקורת ליקויים אלה:

• שירותי הכבאות מאורגנים במבנה מבוזר, בלי שיש לנציבות הכבאות מערכת ארצית של פיקוד ושליטה של נציבות הכבאות;

• אין לנציב הכבאות כלים ואמצעים המאפשרים לו להשתמש בסמכויות שהקנה לו החוק;

• בנציבות הכבאות לא פועלת יחידת מבצעים שיכולה לשמש מפקדה עורפית לטיפול בהקצאת כוחות;

• הבעיה המרכזית בכיבוי כיום: מערך הכיבוי מפוצל בין גורמים שונים - הנציבות במשרד הפנים ויחידות הכיבוי במסגרת הרשויות המקומיות. אין מערך מתואם ולא ניתן להבטיח מענה מקצועי יעיל במצבי חירום.

המבקר גם מסכם: "מאחר שפיקוד העורף אחראי להתגוננות האזרחית ולהפעלה בעת חירום (חירום זה גם אסון המוני) של ארגוני העזר, לרבות שירותי הכבאות, ונוכח הליקויים בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, שצוינו בדוח זה, על שירותי הכבאות ועל פקע"ר להבטיח שיתוף פעולה הדוק ביניהם, לרבות במסגרת אימונים ותרגילים, כדי להעריך את יכולותיהם ולשפר את היערכותם וכשירותם המבצעית וכדי להיערך כיאות להפעלתם בעת חירום. "כמו-כן, על רח"ל, בהיותה הגוף המסייע לשר הביטחון לממש את אחריות-העל שהוטלה עליו לטיפול בעורף בכל מצבי החירום ולנוכח ראייתה הכוללת הנדרשת לעניין זה, לקדם את הטיפול בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, לרבות בעניין שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות". בנוסף לכך, המבקר מסכם: "מאחר שפיקוד העורף אחראי להתגוננות האזרחית ולהפעלה בעת חירום של ארגוני העזר, לרבות שירותי הכבאות, ונוכח הליקויים בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, שצוינו בדוח זה, על שירותי הכבאות ועל פקע"ר להבטיח שיתוף פעולה הדוק ביניהם, לרבות במסגרת אימונים ותרגילים, כדי להעריך את יכולותיהם ולשפר את היערכותם וכשירותם המבצעית וכדי להיערך כיאות להפעלתם בעת חירום". כלומר, בין השורות, גם המבקר מאמין כי מי שמכין את עצמו ברגיעה ומתאמן לכך, צריך להיות מופקד על כך גם בעת חירום. ואסון לאומי יכול בהחלט להיות מוגדר כמצב חירום.

לכן, לפני שהמשרד לביטחון פנים והמשטרה נערכים לקליטת מערך הכיבוי החדש בשלמותו, ולפני שנעשות תוכניות לרה-ארגון מחדש של משימה חדשה זו, הכוללת הקמת מפקדות שליטה, תיאום והדרכה חדשים ורכישת טייסות למערך הכיבוי במשרד לביטחון פנים, ודרישות לתקציבי עתק למימוש אחריותם החדשה - רגע לפני כל זאת, ראוי להזכיר כי:

• משימות המשטרה הן: שמירת הסדר הציבורי; מלחמה בפשיעה ובסמים. ומשנת 1975 נוספה אחריות לביטחון פנים - לא פעולות כיבוי.

• המשרד לביטחון פנים והמשטרה כיום ויותר מתמיד, סובלים מחוסר תקציב, ממחסור בכוח-אדם, מסרבול ארגוני ומדימוי ציבורי שלילי - והם צריכים לעשות הכל כדי לשפר את הטעון שיפור, מבלי שיוטלו עליהם משימות כבדות נוספות, כמו אחריות על מערך הכיבוי, שעלולות להסיט אותם מעיקר משימותיהם המוטלות עליהם על-פי החוק.

• המשרד לביטחון פנים והמשטרה נדרשים היום להוציא לפועל תוכניות מהפכניות, כדי שהשוטרים יצאו לרחובות, כדי להיאבק בפשיעה, לבנות את השיטור העירוני לטפל בתופעת המהגרים והמסתננים - הכל כדי להשיב את אמון הציבור; ובמקביל לטפל ולהעלות את שכר השוטרים הנמוך לכל הדעות; לכן, משימות נוספות שהן לא במסגרת ייעודם, כמו אחריות להפעלת מערך הכיבוי - כל אלה יפגעו בייעודם העיקרי.

• המשרד לביטחון פנים, באמצעות המשטרה - שחייבת לטפל מדי יום בפשע ההולך וגואה במדינה - מקרי רצח, אונס, אלימות, פדופיליה, אכיפה ומלחמה בתאונות דרכים, פריצות, גניבות ועוד - לא ניתן להעמיס עליהם כעת גם את נושא כיבוי השריפות; התעסקות עם תנאי שכר של הכבאים ומניעת שביתות מצידם - לא זה מה שהם צריכים כיום.

• חשוב ביותר: אין להעמיס על גוף קטן עם משימות שונות גוף נוסף שייעודו משימת כיבוי שריפות והצלת חיים.

אומנם ברור שהמשטרה היא הראשונה שעשויה להגיע למקום האסון, אך אין בהגעה זו משמעות מספקת לכך שתוכל לטפל באסון לאומי רחב-היקף ולהיערך לו מבעוד מועד ולהשתלט עליו.

לפי תפישתי, לאור כל האמור לעיל, וייתכן מאוד שאני במיעוט, הייתי רוצה לראות כך: עם קבלת ההודעה על השריפה בכרמל והאבחנה שזה בגדר של משבר או אסון המוני ולאומי, בד-בבד עם תחילת פעולות הכיבוי - היה מקום להעביר את האחריות מהמשטרה לצה"ל בהתאם לנהלים, להזעיק את פיקוד העורף, על מערכות השליטה הסדירה שלו ובאמצעות מחוז הצפון הצבאי, עם חפ"ק מרכזי בשליטת אלוף הפיקוד בכבודו ובעצמו, שמשימתו העיקרית ולשם כך הוקם היא כדי להציל חיים במבצעי חילוץ והצלה, לרבות אחריות הטיפול בכיבוי שריפות בעת חירום. כאשר צה"ל הגדול מאחוריו (לרבות חיל האוויר) ומסייע לו בכוחות ובאמצעים, פיקוד עורף זה היה מגייס את כל הכבאים במערך במסגרת צו 8 הידוע, ובכך יש למנוע את התלות ברצונם הטוב של הכבאים ויו"ר הוועד שלהם; כולל הכבאיות במחסני החירום שלו, על אנשי הכיבוי המגויסים, ברשת קריאה מהירה. המשטרה במקביל ותחת פיקוד צה"ל - אמורה הייתה לטפל במסגרת אחריותה ומשימותיה - סוגרת צמתים וצירים מסוכנים, כולל הציר בו עבר אוטובוס הסוהרים של השב"ס, ובכך הייתה מונעת את האסון הכבד; השלטת הסדר הציבורי והכוונת התנועה - והכל תחת פיקוד צה"ל, פיקוד העורף, שאליו מוכפפים בנוסף למשטרה גם כל שירותי העזר, לרבות 22 הכבאיות של הקרן הקיימת לישראל, והכל בתיאום על-פי הנהלים המשותפים שנקבעו מראש. על-פי החוק, מוגדרים תפקידיה ומשימותיה של רשות הכבאות בתחומים של כיבוי דליקות, חילוץ לכודים, הצלת חיי-אדם ורכוש, טיפול באירועי חומרים מסוכנים ועוד; משימות אלה חופפות פחות או יותר את משימות פיקוד העורף בשעת חירום, אך מתאימות כמו כפפה ליד גם בעת אסון לאומי שקורה בזמן רגיעה. רח"ל (רשות חירום לאומית), בהתאם לייעודה, מתאמת בין גופי החירום ושירותי העזר השונים, מול משרדי הממשלה השונים ומול גופים ציבוריים וכן הרשויות המקומיות; מטפלת בגיוס מטוסי כיבוי לפי הצורך; מפעילה את חיל האוויר ועוסקת בתיאום ואספקת חומרים מעכבי-בעירה בין היתר. למותר לציין, שתיאום בין משרד הפנים לרח"ל כלל לא התקיים, ולכן הכל נדרש על-פי ההיגיון והשכל הישר, להיות בכפיפות אחת ויחידה שנותנת הוראות ומתאמת את כולם. על כן, בעת אסון לאומי, צריך להיות אחראי אחד מבחינה מיניסטריאלית - שר הביטחון/סגנו/ממלא-מקומו (המלצתי בעבר שיינתן תקן של שר במשרה מלאה במשרד הביטחון לענייני העורף). יתר על כן, מאחר שפיקוד העורף אחראי להתגוננות האזרחית ולהפעלה בעת חירום של ארגוני העזר, לרבות שירותי הכבאות, ונוכח הליקויים בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות שצוינו בדוח של המבקר - על שירותי הכבאות ועל פיקוד העורף להבטיח שיתוף פעולה הדוק ביניהם, לרבות במסגרת אימונים ותרגילים, כדי להעריך את יכולותיהם ולשפר את היערכותם וכשירותם המבצעית וכדי להיערך כיאות להפעלתם בעת חירום. כמו-כן, על רח"ל, בהיותה הגוף המסייע לשר הביטחון לממש את אחריות-העל שהוטלה עליו לטיפול בעורף בכל מצבי החירום, ולנוכח ראייתה הכוללת הנדרשת לעניין זה - לקדם את הטיפול בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, לרבות בעניין שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות. ייתכן מאד שטיפול באסון באחריות משרד הביטחון, צה"ל ופיקוד העורף, כפי שתיארתי למעלה, היה מניב תוצאות טובות יותר.

כיום ברור לכל ויותר מתמיד, כי במלחמות העתיד, אם יפרצו כאלה, לא יהיה יותר מצב שהמלחמה תתנהל אך ורק בחזית, ורחוק מהערים במרכז הארץ; לכן דרושה עמידה איתנה עד לניצחון בחזית האזרחית; ולכן רצוי שהמערכה תנוהל הן בחזית והן בעורף על-ידי גורם מוסמך אחד ובעל סמכויות נרחבות על כל גופי העזר והחירום והחל בתהליך הזיהוי וההתרעה כאשר כל המערך מתאמן ומתרגל ברגיעה את המצבים שעשויים לקרות בשעת חירום, בכפיפות אחת ולא בפיצול. אסון המוני ולאומי כמו רעידת-אדמה או שריפות בהיקף נרחב או שטפונות בקנה מידה גדול ורחב או אסון טבע אחר עם נפגעים רבים גם בתקופת רגיעה, הוא שעה קשה למדינה; לכן יש לרכז את כל הכוחות הטובים והמקצועיים ביותר שהתאמנו ותודרכו יחדיו, כדי שישתלטו על התקרית ויצילו מה שיותר בני אדם; מכיוון שכך, טוב שמערך הכיבוי החדש לאחר שיוקם, יהיה כפוף לפיקוד עורף ויתואם על-ידי רח"ל במשרד הביטחון, כאשר תקריות אש קטנות פה ושם בשעת רגיעה בהחלט יכולות להיפתר על-ידי נציבות הכבאות עצמה שתבנה מחדש, בלי להטריד את פיקוד העורף. אין ספק שמערך הכיבוי נדרש לשינוי במבנה הארגוני כיום וליהבנות מחדש כארגון מבצעי והיררכי כדוגמת מד"א או אפילו כמשטרה - עם מנכ"ל, פיקוד ומטה מבצעי ומקצועי, כאשר כל יחידות הכיבוי הפרוסות בשטח כפופות אליו ללא עוררין וללא זכות לשבות. מערך כיבוי זה, בנוסף לבית הספר לכיבוי, לאחר שינוי מבנה הארגון, חייב להיות מחובר, מתואם ומופעל על-ידי פיקוד העורף ולהתאמן ולתרגל עימו ברגיעה כהכנה לתרחישים השונים, תוך עיבוד תורת הפעלת הכיבוי, כאשר כפיפותו למשרד הביטחון, בדומה למד"א המופעל על-ידי משרד הבריאות, כאשר רח"ל היא הגורם המתאם ועם הסמכויות הנרחבות ללא עוררין. יש להחיש את קידומו של "חוק העורף" שיאושר בכנסת, כדי שכל הסמכויות יעוגנו בחוק ושכל אחד ידע את אחריותו ומקומו גם בעת אסון לאומי כדוגמת השריפה הגדולה בכרמל. ומן הראוי להשקיע מחשבה נוספת ומקום לרכוש מטוסי כיבוי או טייסת שלמה כפי שפורסם; לבצע בריתות והתקשרויות עם מדינות סמוכות באירופה בנושא סיוע לכיבוי אש מן האוויר, על בסיס "אתם תהיו במוכנות לארצנו ואנחנו נסייע לכם". ולאחר כל זאת, ללא ספק תהיה המוכנות של החזית האזרחית למלחמה ולאסונות לאומיים, טובה יותר.