מדרון חלקלק

לאחרונה פרסמתי במגזין "על צד שמאל" מאמר המזהיר מהתדרדרות של הדמוקרטיה הישראלית לגזענות ולפשיזם ("ציונות או גזענות", 12.1.11). אני מבין שהדברים נשמעו קצת נסערים ולכן גם נתפשו כנסחפים. אך למציאות יש אינטרסים משלה וחוש עיתוי בלתי מתחשב ברגשות בני האדם, ולכן לא התפלאתי יותר מדי כאשר הגיע לידי מאמר שהתפרסם לא מזמן בשבועון הדתי "מעייני הישועה". להלן קטעים מהמאמר, המכוונים - בכעס רב! - אל רבנים שהעזו להתנגד ל"מכתב הרבנים" המפורסם:

• "אנשי אמונה אבדו? רבני קריירה
  נכון יש גם כאלה פקידים, שלא רוצים להפריע. שמסבירים ש"זו לא בדיוק ההלכה" וגם ש"זה רק פן אחד" וגם ש"יש עוד הרבה רבנים שלא חושבים כך" ושבקיצור הפוליטי-קורקט הוא לחם חוקם. ספק אם יזדהו גם עם הקריאה הלא אסתטית: "מי לה' אלי". ספק אם לקחו חלק בהיסטוריית המאבק התרבותי שלנו. ספק אם ייקחו אי-פעם. מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות השמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. ימים יגידו".

נדמה לי שאם חשבנו שהעניינים נמצאים בשליטה, אז טעינו בגדול. למרבה הצער, יש היום בחברה הישראלית בני-אדם וקבוצות המדברים בראש חוצות, ואפילו בבתי כנסת, על "מחנות השמדה לעמלקים", ואין לאן לקחת את ההתפלצות מהדברים הנוראים. נורא לחשוב על כך שחיים בתוכנו ניצולי שואה (כמו חיימק'ה, אביה של אשתי), שקרוב לוודאי לא האמינו ש"יזכו" עוד בימי חייהם לשמוע את הדברים האיומים האלה, ועוד מפי יהודים במדינת ישראל. אני מתבייש שאנשים מבני עמי לא רק חושבים כך אלא גם מתכוונים לעשות מעשה. אבל אני לא מתכוון להסתפק בבושה שאני חש. אני מתכוון להילחם בהם ולעשות כל שביכולתי - בכל האמצעים שהדמוקרטיה מתירה לי להשתמש בהם - עד שהענן המכוער הזה יעבור מעל שמי הארץ. אולי נדמה לכם שאתם מוגנים, אבל כדאי לכולנו לזכור שוב את דבריו של הכומר הגרמני מרטין נִימוֹלֶר, שהתנגד לנאצים, נאסר ושוחרר רק לאחר מלחמת העולם השנייה. נִימוֹלֶר כתב את הדברים הבאים: תחילה הם באו ולקחו את הקומוניסטים,

אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,

ואז הם לקחו את היהודים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,

ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי,

ואז הם לקחו את הקתולים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,

ואז הם לקחו אותי,

אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני.