ילדה קטנה ותמה - על כן נקרא לה תמה - רצתה גם היא להיות בפייסבוק. כמו האחים. כמו ההורים. למה לא משתפים אותה? כולם עסוקים שם ומשתפים זה את זה ומשתתפים, רק אותה לא. החליטו האחים לשמח אותה ופתחו לה כרטיס. התחברו, נהיו חברים איתה, הוסיפו כהנה וכהנה, והדף התמלא בפרטים מעניינים ובחברים. תמה בחרה בהתרגשות תמונה יפה שלה בבגדים חמודים, עם הדובי האהוב ושמה אותה בפרופיל. כמה מתוק! הכל נראה מענג ומבטיח.
לאט-לאט הגיעו בקשות חברות מהידידים ומהידידות. של האחים, של ההורים. תמה נהנתה ושמחה בעושר החברים. תמה העלתה תמונות חמודות, שירים שאהבה. הכל בעזרת המשפחה החמה, האוהבת והתומכת. תמה גם ידעה לשחק במשחקים החמודים שמציע הפייסבוק הטוב. היא אפילו השתפרה מאוד ב"באבלס" למשל (או משהו דומה...). וכך חיה לה המשפחה באושר ובנחת, כל איש ופייסבוקו.
הכל יכול היה להסתיים כאן. אבל הלימוד, האפשרויות, החשיפה וההיחשפויות בפייסבוק הרי הם אינסופיים ממש. וחייה של תמה השתנו. היא חשה בוגרת, זוהרת, מוקפת חברים ואולי אפילו ממש מאושרת בעולם המופלא של הפייסבוק. יום אחד, כשקצת התעכבה על תמונות חבריה הגדולים, הרגישה שמשהו פה לא מתאים. היא נראית כמו תינוקת לידם. הבגדים הוורודים מדי, הבובות, הדובי... תמה לא אהבה את זה. היא החליטה להתאים עצמה לאווירה הבוגרת והזוהרת. היא ביקשה מאחותה שתצלם אותה תמונה אחרת - מתאימה יותר. אחותה צילמה אותה בבגד צמוד לגופה הקטן ושערותיה פזורות סביבה, והיא עמדה בתנוחה בוגרת...
העלתה תמה את התמונה החדשה לפרופיל שלה, וכפי שצפתה - היא קיבלה המון מחמאות! מהממת! מדהימה, חתיכה (!) ועוד מילים מופלאות. מאז, בכל מה שעושה תמה היא ראשית בודקת: איך זה ייראה בפייסבוק? מה יגידו? איך יגיבו? היא הצטלמה המון תמונות. כמה שהייתה סבלנות לבני ביתה הממהרים בעצמם לפייסבוקם. כל יום בשובה מבית הספר עטה על הפייסבוק ובדקה - מי אישר? מי הציע? כבר היו לה 70 חברים. ועוד היד נטויה. זה באמת לא הרבה... למישהו מחבריה היו מעל 2,000 חברים! היא גם צורפה בהסכמתה לקבוצות מעניינות. היא כבר "הכירה" המון אנשים. בצ'ט פנו אליה אנשים נחמדים מאוד מחבריה כדי לשוחח, לפטפט קצת.
מיום ליום למדה תמה עוד אפשרויות. היא הצטלמה בפוזות מעניינות כדי להעלות את התמונה הכי הכי. בלי לשים לב, נכנסה תמה למין תחרות סמויה עם חברותיה, מי תעלה את התמונה המהממת, החתיכית ביותר. אז שלום לדובי חמודי, שלום לברביות היקרות ואביזריהן היקרים לא פחות. שלום למשחקי הדמיון המתוקים. תמה כבר לא רוצה כלום. תמה רוצה רק פייסבוק! עכשיו עסוקה תמה בעצמה בלהיות מין ברבי זוהרת.
תמה הלומדת מהר בחרה יום אחד את האישה החשופה הכי יפה. זה היה מצחיק. בני משפחתה היו משועשעים מאוד. אבל הורידו את זה מהר. אבל יום אחרי זה ענתה על שאלון קצת בעייתי. היא ענתה בביטחון ובתמימות ואפילו בקלות על השאלות, ולסטטוס שלה עלתה התשובה עם תמונה מלאת טבע. כאן התעוררו בני המשפחה. זה כבר לא היה מצחיק. וכך בא הסוף הטוב לסיפור! תמה לא תהיה יותר לבדה! לא בפייסבוק. תמיד יש איתה מישהו מאחיה, אחותה או אמה. הם יושבים עימה מול המחשב, קצת מדברים, קצת משחקים. כבר אין היא מורשית להיכנס לפייסבוק לבד. תמיד נמצא איתה מישהו בוגר יותר השם לב למהלכיה, לסטטוסיה, לצ'טיה ולכל אשר עולה על פייסבוקה. אולי עד שתתבגר - ובפייסבוק מתבגרים מהר מאוד - ותפתח כרטיס חדש. ואף אחד מהמשפחה לא ידע... או שאולי יחליטו בעצמם להתנתק, לפחות במעט, מהפייסבוק ולחזור לחיים...