המורה הדגול יוסי שריד!

נתחיל ב"סיכול הממוקד": "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל". ובכן, שום סיכול ממוקד! יותר נכון לקרוא לזה "פעולת תגמול" או במונח עכשווי יותר "תג מחיר". הרי לא צריך היה להתמקד במצרי מתוך המון רב. משה בדק את הסביבה, לא ראה את האיש שראה אותו והחזיר לבריון המצרי כגמולו. מדברים אלה של יוסי שריד מובן שהוא לא היה נוהג כמו משה והיה עומד על דם רֵעוֹ. זה לא עושה אותו מוסרי אלא סתם פחדן שמפקיר את גורל אחיו. זאת ועוד: בשום מקום אין תֶּמֶך לסברה ההזויה שהדבר נחשב לפשע בעיני אלוהים ועל כך נענש משה. משה נענש על נטייתו לרגזנות, על גבהות ליבו ועל אי-ציות לאלוהים. אלו הן הסיבות שבגללן נמנעה ממנו הכניסה לארץ ישראל. הדבר התרחש במדבר צין, בקדש, בחודש הראשון, סמוך למות אחותו - מרים הנביאה. "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי ה': וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ: וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת". משה ואהרון הולכים אל פתח אוהל מועד ושם מתקבלת הוראתו של אלוהים: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם". ההוראה פשוטה ומדויקת: שני האחים הצטוו לכנס את עדת בני ישראל, לדבר אל הסלע בשם אלוהי ישראל ולהשקות את כל העדה עם בהמותיהם. אבל משה רבינו רגז על העם והתייחס אליהם כמורדים: "וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם". הוא גם לא אמר שאלוהים יוציא לכם מים אלא "נוציא" ובכך נטל לעצמו כביכול כוחות על-טבעיים. הלאה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם". זהו. פשוט מאוד, משה ואהרון הצטוו לדבר אל הסלע ומשה המרה את פי אלוהים והיכה בסלע. והנה דברי אלוהים: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם". והלזה היה שר החינוך בישראל. חרפה.