תעלומה ושמה רעלת הריון

רעלת הריון יכולה להתבטא במצב קל או קשה. הדבר נקבע בהתאם לחומרת הסימפטומים והסימנים וכן תוצאות בדיקות המעבדה וההדמיה. במצב הקשה של המחלה, יכולה להופיע היפרדות שלייה, אשר עלולה להוביל לאובדן דם משמעותי של האם, ובצורה כזו לסיכון חייה. כמו-כן, ישנה אפשרות לפגיעה חריפה באספקת הדם אל העובר וסיכון חיי העובר. הופעתה של בצקת ודימומים מוחיים, עלולה להוביל את האישה הלוקה ברעלת הריון למצב של פגיעה במצב ההכרה, עד כדי פרכוסים כלליים ואובדן הכרה. במקרים חמורים דבר זה יוביל למוות. במצב הקל, המחלה מתבטאת ביתר לחץ דם בערכים של 150-140 (גבוה) עד 100-90 (נמוך), ערכים מוגברים של חלבון בשתן, אם כי במידה שאינה מסכנת חיים. במצבים אלו גם לא יאותרו הפרעות בתפקודי כליה או בתפקודי כבד בעת ביצוע בדיקות המעבדה.

במהלך השנים נבדקו הרבה מאוד פרמטרים שעשויים לנבא את הופעתה של רעלת הריון, ביניהם: בדיקות דם, בדיקות לחץ דם, בדיקות אולטרסאונד ובדיקות אולטרסאונד דופלר (זרימות רחמיות). לצערנו, אף אחד מעשרות הגורמים שנבדקו לא נמצא כגורם מנבא טוב להופעת המחלה.

לסיכום, האם ניתן להימנע מרעלת הריון?

במהלך השנים נבדקו מספר גורמים לצורך מניעה של הופעת המחלה. ביניהם היה נהוג לתת אספירין במינון נמוך לצורך מניעה של הופעה של רעלת הריון. כמו-כן, נבדקו תוספי מזון וויטמינים למיניהם. נכון להיום, אין דרך ידועה, טובה ובטוחה למניעת הופעת המחלה. לכן, לאור שכיחות המחלה ומידת החומרה האפשרית שלה, יש להיות מודעים לסימפטומים האפשריים של המחלה, ולבדוק בכל ביקור לחץ דם וחלבון בשתן. כמובן, שבמידה ויש עלייה באחד הסימפטומים, יש להיערך לאפשרות של רעלת הריון מוקדם ככל האפשר.

אישה שחלתה ברעלת הריון, גדלים סיכוייה לחלות בה שוב בהריון הבא (כ-25%). בנוסף, מי שלקתה ברעלת הריון, רצוי שתבצע מעקב המשכי במשך השנים, מכיוון שיש לה סיכוי גבוה יותר ללקות ביתר לחץ דם. יש לציין, כי ככל שהמחלה מתחילה מוקדם יותר - שבועות 30-27, כך הסיכון לחזרתה של המחלה בהריון הבא הוא גדול יותר (כ-40%).

בהינתן מצב בו ברור כי חייבת להתבצע לידה וכי היולדת לוקה ברעלת הריון חמורה, ישנם 3 קווים מנחים עליהם מקפיד הצוות הרפואי: 1. ביצוע הלידה והגעה למצב בו השלייה מוצאת במלואה. מכיוון שהרעלת ההריון מקורה בבעיה שיוצרת השלייה, הרי שעצירת הרעלת תלויה במידה רבה בעצירת התהליך הפתולוגי שמחמיר את מצב האישה - דהיינו הוצאת השלייה במלואה ו"ריקון הרחם"; 2. מניעת פרכוסים, ובמידת הצורך טיפול בהם. חלק מהטיפול ברעלת ההריון הוא מתן תרופות מיוחדות אשר משפיעות על המוח מלגרום לפרכוסים; 3. בקרה וטיפול ביתר לחץ הדם. לחץ הדם כשלעצמו, כאשר מגיע לערכים גבוהים, עלול לגרום לאירוע מוחי, אשר ממנו האישה עלולה לא להתאושש. לאור זאת, יש לערוך ניטור קפדני של ערכי לחץ הדם ולתת טיפול תוך-ורידי, במגוון של תרופות ייעודיות. לאחר הלידה, האישה נשארת בחדר הלידה לפחות לעוד 24 שעות לצורך השגחה, מניעת פרכוסים (שעלולים להופיע גם אחרי הלידה) ובקרת יתר לחץ הדם. במהלך שעות אלו, מבוצעת הערכה נוספת של מצבה. במידה שהיא מגלה סימני התאוששות, היא מועברת להמשך השגחה במחלקת היולדות. לעיתים, במצבים הקשים, ישנו המשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ עד להתאוששות מוחלטת. לאחר ההתאוששות הראשונית, האישה משוחררת תוך הוראות להמשך השגחה למספר שבועות שבמהלכם המחלה תחלוף לחלוטין. מצב של רעלת הריון אינו נמשך מעבר ל-12 שבועות לאחר הלידה.

אינני יודע אם אפשר לקרוא למחלה "תעלומה" באופן המוחלט של המילה, אך לצערנו, הסיבה למחלה אינה ידועה לאשורה. ברור כי מקורה הוא בכלי הדם השלייתיים ובהחלט ישנם גורמי סיכון ומאפיינים להופעתה, שחלקם עשויים לסייע באבחונה מבעוד מועד.

בין המאפיינים וגורמי הסיכון:

1. נשים עם מחלות כגון: יתר לחץ דם כרוני או סוכרת; 2. הריון בגיל מעל 35 או מתחת ל-18; 3. הריון מרובה עוברים; 4. הריון ראשון; 5. נשים ממוצא אפריקני; 6. אישה שחלתה בהריון ראשון ברעלת הריון. הזיהוי המוקדם נעשה, ראשית, על-פי המאפיינים שצוינו לעיל. שנית, על-ידי הקפדה על ביצוע של בדיקות לחץ דם וחלבון בשתן במהלך ההריון. נשים שהריונן מוגדר כהריון בסיכון גבוה או שעונות על הפרמטרים שלעיל, צריכות לבצע בדיקות אלו על בסיס שבועי החל מהשבוע ה-28-26. במידה שלחץ הדם גבוה מ-140 על 90 או החלבון בשתן הוא פלוס אחד ומעלה, יש לפנות לרופא המטפל לצורך ההערכה. לרוב, נשים עם חשד לרעלת הריון, יאושפזו לביצוע הערכה כוללת של מצב האם והעובר במסגרת היחידה להריון בסיכון בבית החולים. כאשר מדובר ברעלת הריון קלה, ניתן להמשיך את ההריון תוך השגחה קפדנית עד למצב שהאישה מגיעה קרוב ככל הניתן למועד הלידה. בדרך-כלל, יינתן לאותה אישה זירוז בשבועות 38-37 ואז גם תבוצע הלידה. אם זוהתה רעלת הריון חמורה, יש צורך ביילוד האישה לאור הסיבוכים האפשריים. המשך ההריון במצב זה עלול לסכן את האם וגם את חיי העובר. ההחלטה על מועד היילוד במצב של רעלת הריון חמורה, נקבע לפי שבוע ההריון. במצבים בהם מדובר במחלה שהתחילה בשבוע מוקדם מאוד, כגון שבוע 28-27, יש צורך לשקול עיכוב ביצוע הלידה למשך לפחות 48 שעות עד למתן סטרואידים שיחישו את הבשלת הריאות של העובר. במצבים מאוד מיוחדים, בהם האם והעובר יציבים, ניתן להציע השגחה שמרנית, תוך ניטור קפדני של האם והעובר לאחר שתאושפז ביחידה להריון בסיכון עד לסוף תקופת ההריון.

רעלת הריון הינה מחלה רב-מערכתית שיתר לחץ דם הוא רק אחד מביטוייה. היא נובעת מההריון (אם כי הסיבה לה היא השליה ולא העובר) וחולפת עם סיום ההריון. המחלה פוגעת במספר איברים רב בגוף, ובעיקר בארבעה איברים: המוח, הכבד, הכליות והשליה. היא מתחילה לרוב בחצי השני של ההריון (מעבר לשבוע 20) ויכולה לבוא לידי ביטוי בסימפטומים כגון: כאבי ראש חזקים, לחץ על העיניים, טשטוש בראייה, הופעת הבזקים בעיניים, חסרים בראייה, קשיים בראייה, כאבים בבטן העליונה. בנוסף, עלולות להופיע תופעות נוספות כגון: צירים, כאבי בטן, דימום. בהתאם, בדיקות שנעשות לאישה יגלו ערכי לחץ דם גבוהים, הופעה של חלבון בשתן (ברמה פתולוגית בעייתית), תופעות של בצקת ברשתית העין עד היפרדות הרשתית, בצקות מפושטות ברגליים, בידיים ובפנים (הצטברות נוזלים ברחבי הגוף), בצקת בריאות ועוד. באופן כללי, המחלה פוגעת בכלי דם ברחבי הגוף, ובעיקר באיברים שהוזכרו. תופעות נוספות שלה הן: דימומים תוך מוחיים, דימומים בכבד, בעיות כלייתיות חמורות והיצרות כלי הדם בשלייה. היצרות זו עלולה להוביל לפגיעה בעובר, בצורה של הפרעות בזרימת הדם אל העובר, ואלו מביאות, בסופו של תהליך, להאטה משמעותית בצמיחת העובר.