עם שחר צעד לו ארנב עיוור על הדרך המובילה לשום מקום, אך למרות זאת נתקל בנחש, מעד, נפל וחטף זבנג נורא ואיום. "אנא סלח לי", אמר הארנב לנחש, "אני ממש מצטער. לא התכוונתי חלילה לדרוך עליך, אני פשוט עיוור". "אין דבר, לא נורא", השיב הנחש. "תהיה רגוע ושלו. גם אני לא התכוונתי להתקיל אותך, אני חבר, לא אויב. וגם אני לא בדיוק רואה 6/6, ולכן לא ראיתי אותך מתקרב. ואגב", הוסיף הנחש לשאול את הארנב, "איזה חיה אתה?". "אני עיוור", השיב הארנב, "אז איך בדיוק אדע?! הרי מעולם לא ראיתי את עצמי, אבל אם תרצה, תוכל אתה לגלות לי מי אני". מישש הנחש את הארנב, ליטף ברגליים, בגב העביר כף יד על אפו, עיניו ושתי אוזניו. נגע לו מעט גם בזנב. ואז אמר "אוי, כמה נעים אתה, אתה בטח ארנב". הודה הארנב לנחש מעומק ליבו ומנשמתו ואף הציע לו בהזדמנות את שירותו. "לא בהזדמנות", אמר הנחש לארנב. "בוא תעשה בשבילי משהו עכשיו. גם אני סקרן ומת לדעת איזו חיה אני, אולי דג, אולי נחש ואולי תולעת". "אוקי", השיב הארנב לנחש שאליו קרבה מיוחדת הוא חש. ואז מישש אותו לרוחבו ולאורכו ורגע לפני ששילח אותו לדרכו וניגש לאכול כמה גזרים ולשתות מסיר המרק הוא אמר לו כך: "אתה חלקלק, אתה קר, אין לך ביצים אתה מומחה בלטפס על עצים... אז אתה קרוב לוודאי אהוד ברק"!!!