לעובדים הסוציאליים שלום
בימים אלה פתחתם בשביתה, ועל-אף שהמאבק שלכם הוא אחד ממאבקי העובדים המוצדקים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות, הייתי מציע לכם להמתין עוד קצת לפני שתשבתו. עצוב לי לומר את זה, אבל במקרה שלכם שביתה היא לא נשק אפקטיבי כל כך. כשמדובר בעובדי השלטון המקומי, במורים או בעובדי חברת חשמל, שביתה עשויה להשיג תוצאות כי היא פוגעת בכלל האוכלוסיה ותוצאותיה מגיעות לחלונות משרדי הממשלה. לעומת זאת, שביתה שלכם תפגע רק בשכבות החלשות, באנשים שנמצאים במקום כל כך נמוך שלצעקותיהם אין סיכוי להגיע לגובה החלון של משרד האוצר.
מדהים לשמוע שרבים מכם משתכרים פחות מ-5,000 שקלים בחודש ונאלצים לעבוד בעבודות נוספות כדי להשלים הכנסה. עצוב לשמוע שמאז המאבק הקודם שלכם בשנת 1994 השכר שלכם לא עודכן אלא רק נשחק ונשחק. זה מקומם במיוחד שדווקא אתם, שמגיעים למקצוע חדורי שליחות חברתית, זוכים ליחס מעליב כזה בתלוש השכר החודשי.
אני יודע שזה לא מנחם אתכם אבל היחס לתחום הרווחה לא משתקף רק במשכורת שלכם. הוא בא לידי ביטוי גם בעובדה שמשרד הרווחה שתחתיו אתם פועלים, הוא המשרד הממשלתי הכי פחות מבוקש מבין משרדי הממשלה, משרד שבעשור האחרון הוזנח כמה פעמים. בזמן ממשלת אולמרט לא היה לנו שר רווחה במשך כמעט שנה, עד שהשר בוז'י הרצוג הסכים לנער את האבק מהתיק המוזנח הזה ולאמץ אותו אל חיקו. לפני חודש זה כמעט קרה שוב, כשהרצוג נטש וראש הממשלה חשב להשאיר אצלו את התיק ולהעמיס גם את ענייני הרווחה ללו"ז הצפוף שלו. רק ברגע האחרון נתניהו התעשת, הפקיד את התיק באופן זמני בידי השר
משה כחלון, והפך אותו לשר התקשורת והרווחה, כאילו שיש קשר בין התחומים.
השר החדש אומנם מצדיק את המאבק שלכם, אבל אל תחיו באשליות, עו"סים יקרים. כחלון הוא עדיין קודם כול שר תקשורת, מכיוון שבמדינת ישראל של היום, משרד התקשורת הרבה יותר חשוב ממשרד הרווחה.
הרי מה הן בעיות השכר שלכם מול דמי הקישוריות של חברות הסלולר. מה היא המצוקה החברתית לעומת המעבר משיטת זיכיונות לשיטת רישיונות בשידורי הטלוויזיה המסחרית.
מצד שני, אולי בזכות החיבור בין הרווחה לתקשורת ישדרגו לכם את הנייד, ומה אתם צריכים יותר מזה.
לבי אתכם