מנהג חדש בא למדינה: העיתון הנפוץ במדינה מותקף שוב ושוב על-ידי העיתונים המתחרים ועל-ידי עדר התקשורת בכלל, לרבות רבים מן השדרנים בערוצי התקשורת ה"ממלכתיים", על כך שהוא נתמך בידי איל הון התומך, רחמנא לצלן, בראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו. על כך הם מגחכים וקוראים ל"ישראל היום" - ביביתון. על כך יוצא שוב ושוב קצפם של אותם אמצעי תקשורת שעושים לילות כימים כדי לקדם את קדימה ואת העומדת בראשה,
ציפי לבני. אמור מעתה - ציפיתונים.
הכת השלטת במדינה - הליכוד אומנם בממשלה אך השמאל בשלטון ואיוולת המדינה הפלשתינית עדיין מושלת בכיפה ואין בלתה במרחבי הציפיתונים - אינה מסתפקת בנתניהו שנכשל בנאום בר-אילן 1 ותובעת ממנו נאום בר-אילן 2; שחטא בחטא ההקפאה לעשרה חודשים "בלבד" ודורשת ממנו עוד ועוד אפליה גזענית נגד יהודים בארצם; שיורה לעצמו ברגל בהרגלי הנסיעות הצורמים שלו. אנשי הכת השלטת מנסים להשתמש בכשלים ההתנהגותיים של נתניהו כדי להעלות את בנימין נתניהו על המוקד במדורת השבט וכדי להחליף את ראש הממשלה בהבל פה ולא בקלפי.
הכת השלטת במדינה - וגורמי הון-תקשורת-שלטון מחוץ למדינה - שמו לעצמם למטרה את החלפתו של ראש ממשלה שאינו שש לבצע את מדיניותם (גם אם לעתים נגרר) ואת המלכתה של בובה על חוט, שתבצע את המדיניות הכושלת מזה 18 שנים, ובמרכזה: מדינה לאויב במקום שלום. במדינת היהודים שכחו כי תפקידה של ממשלת ישראל הוא לתת אופק מדיני ליהודים ולא לאויביהם. במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון הס מלהתיר חופש מחשבה לגבי פתרונות אפשריים אחרים, או על כך שככל הנראה אין פתרון. מכל מקום, היעדר פתרון אינו מצדיק מהלכים התאבדותיים, ע"ע אוסלו.
על כן מטאטאת התקשורת ה"חוקרת" אל מתחת לשטיח את עובדת היותה של קדימה לא יותר ממהדורה חילונית של שס: מפלגה שרבים בה הנחקרים, הנאשמים, המורשעים והאסירים. על כן מסתיר "כלב השמירה של הדמוקרטיה" את העובדה שבמשך שלוש שנות כהונתה של לבני כשרת החוץ בממשלת אולמרט היה ביכולתה להפילו בכל עת והיא נמנעה מכך, ובכך איפשרה את המשך כהונתו של אלוף כתבי האישום. האם כך נראה ניקיון, או שמא מדובר בזן נוסף של אתרוג?!
על כן מנגחת התקשורת ה"אובייקטיבית" את ראש הממשלה נתניהו דרך הכביסה המלוכלכת של רעייתו, וממשיכה להציג את לבני כתקווה הלבנה והנקייה.
על כן נמנעה התקשורת ה"חוקרת" מלבחון את כישוריה של לבני לכהן כשרת החוץ של מדינת ישראל, אחרי שכיהנה בלא מעט תפקידי שרה אחרים בלי להטביע בהם חותם כלשהו. אותה תקשורת שפוסלת יום-יום את התאמתו של
אביגדור ליברמן לתפקיד מעולם לא בחנה את כישוריה של קודמתו, זו שהצטיינה בעיקר באמירת הן לכל לחץ מבפנים (משמאל) ומבחוץ; זו שהייתה שותפה מלאה ובכירה לכישלון במלחמה השנייה בלבנון; זו שקידמה את החלטה 1701 לסיום אותה מלחמה, ועד היום אינה מבינה כמה נזק גרמה למדינת ישראל במעשה זה; זו שהשאירה אדמה חרוכה ביחסי החוץ של ישראל בכך שהציגה מעל כל במה את "פתרון" שתי המדינות כ-... אינטרס של מדינת ישראל.
מדינת ישראל זקוקה למנהיגות בעלת שיעור קומה, כזו שתתייצב קבל עם ועולם, ותבהיר כי דרך החתחתים ומצעד האיוולת שבהם השתתפה ישראל במשך 18 שנים פשטה את הרגל, כצפוי מראש; שתחזור בה מנאום בר-אילן 1 ולא תוסיף חטא על פשע בדמות נאום בר-אילן 2; שלא תכרכר אחרי גורמים אנטי-ישראלים ואנטישמיים באירופה בכלל ובגרמניה בפרט; שתחזור ליעד הציוני האמיתי: ריכוז עם ישראל בארץ ישראל. זהו מבחנו האמיתי של נתניהו בשנתיים הבאות, אם ברצונו לפעול ברוח החינוך הציוני הטוב שקיבל בבית אבא וברוח ברכת הדרך שקיבל מבוחריו. האם יתעשת סוף-סוף?
מדינת היהודים נועדה בראש ובראשונה להגשים יעד זה. צבא ההגנה לישראל נועד לאפשר למדינת ישראל להגיע אל היעד. השלום הוא כלי בארגז הכלים. ה"שלום" איננו כלי כזה.
הציפיתונים מקדמים את לבני וה"שלום". הגיעה העת לומר להם: עד כאן. זה הזמן לשוב אל היעד הציוני המרכזי.