משרד האוצר פרסם לאחרונה תזכיר חוק לביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים מהשקעה במק"מ ובאג"ח ממשלתיות.
כיום, על-פי הוראות סעיף 97(ב2) לפקודת מס הכנסה משקיעים תושבי חוץ פטורים מתשלום מס על רווחי הון הנובעים ממכירתם של ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל ובהם גם מק"מים ואגרות חוב המונפקים על-ידי ממשלת ישראל. פטור זה ניתן בשל הרצון לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי ואלמלא היה ניתן, היו אותם רווחים חייבים במס בשיעור של 15%-20%, בהתאם להוראות סעיף 91 לפקודה.
ביטול הפטור ממס, מצטרף לשורת צעדים שיזם הנגיד
סטנלי פישר, לאחר כשלון התוכנית שלו לרכישות דולרים, לרבות הטלת חובת דיווח וחובת נזילות על עסקות זרים במק"מ ובאג"ח. הצעדים של בנק ישראל וגם ההצעה החדשה של משרד האוצר לא יחלישו את השקל בטווח הבינוני והארוך, אשר צפוי דווקא להתחזק מול הדולר במהלך 2011.
מדוע ביטול הפטור ממס לא יעזור?
המשקיעים הזרים מנצלים את הפרשי הריבית בין השקל לדולר כדי למכור דולרים, לרכוש שקלים ולהשקיע את הכסף במק"מ (מלוות קצרות מועד המונפקות על-ידי בנק ישראל) ואיגרות חוב ממשלתיות קצרות המונפקות על-ידי החשכ"ל. כל זמן שהריבית השקלית היא בשיעור של מעל 2%, והריבית על הדולר והיורו קרובה ל-0%, הזרים ימשיכו להשקיע בשקל. הצפי הוא שפער הריביות יגדל במהלך 2011, דבר שיתרום לאטרקטיביות של ההשקעה בשקל.
נכון להיום, משקיעים זרים פטורים ממס על רווחים במק"מ ובאג"ח, בעוד שמשקיעים מקומיים משלמים מס בשיעור של 15% על הכנסות דומות.
משרד האוצר סבור כי הפטור ממס מנוצל על-ידי שחקנים בשוק המט"ח למטרה של עשיית רווח לטווח קצר, וכי ביטול הפטור בחקיקה יקטין את האטרקטיביות של רכישת המק"מים ואגרות החוב הקצרות על-ידי תושבי החוץ. משרד האוצר הישראלי מעוניין ללכת בעקבות ממשלות ברזיל, דרום קוריאה ותאילנד שנקטו בצעד דומה.
אם אכן המשקיעים הזרים יפסיקו לרכוש מק"מים ואגרות החוב, הדבר עשוי להחליש את השקל, והיצואנים ישובו לחייך. אלא שניתוח השוק מוביל למסקנה כי הזרים ימשיכו להמיר דולרים לשקלים וככל הנראה יגדילו את ההשקעות בשקל. קיימים גם הסברים נוספים להתחזקות השקל, כמו עודף במאזן התשלומים ופערי אינפלציה.
מדוע כדאי לזרים להשקיע בשקל?
נניח כי משקיע חוץ רכש מק"מ בשווי של 10 מיליון שקלים. נניח עוד כי הריבית על אג"ח בארצות הברית לתקופה של שנה היא 0.5%, ואילו הריבית בישראל על מק"מ לתקופה של שנה היא 3%. בדוגמה זאת, פער הריביות בין ישראל לארצות הברית הוא 2.5%, ולפיכך למשקיע חוץ עדיף לרכוש מק"מ, ולא אג"ח ארה"ב, ולקבל תשואה עודפת של 250,000 שקלים.
כעת נניח כי משרד האוצר יבטל את הפטור ממס על מק"מ. במקרה כזה, המשקיע בדוגמה לעיל יאלץ לשלם לרשות המיסים 15% מס מהרווחים שנצברו, שהם 37,500 שקלים. לאחר ניכוי המס הישראלי, משקיע החוץ יישאר עם הכנסה של 212,500 שקלים. מכאן יוצא, שביטול הפטור לא יהיה אפקטיבי שכן גם לאחר הטלת המס בשיעור של 15%, כדאי יהיה למשקיעי החוץ לרכוש מק"מים ואגרות חוב בישראל. בדוגמה לעיל, גם לאחר המיסוי, התשואה היא מעל 2%.
מעבר לכך, המשקיעים הזרים יוכלו לקבל זיכוי ממס במקום מושבם על המס שהם ישלמו בישראל בגין הרווחים מהמק"מים. הזיכוי ניתן בין בדרך של ניצול הוראות באמנות למניעת כפל ממס (במיוחד באמנות עם בריטניה וארה"ב), ובין בדרך של שימוש בהוראות בדיני המס במדינת התושבות של המשקיע הזר.
משרד האוצר ובנק ישראל צריכים להפנים את העובדה כי אין בכוחם לתקן את השוק, והם לא יכולים למנוע משער הדולר להגיע ל-3 שקלים. גם היצואנים שנפגעים מהתחזקות השקל, צריכים להפסיק להסתמך על רכישת הדולרים השערורייתית של פישר ועוד צעדים חסרי השפעה ממשית, אלא עליהם להתמודד בעצמם עם שער חליפין תנודתי, בין היתר, באמצעות גידור סיכונים פיננסיים. התמודדות זאת מחייבת גם שימוש באסטרטגיות לתכנון מס בפעילות הבינלאומית.