הערבים אזרחי ישראל הם אזרחי ישראל בשל עובדה פשוטה אחת: ביום בו הוכרזה מדינת ישראל הם התגוררו בשטח המדינה, לכן הפכו לאזרחיה. והרי לא הייתה אפשרית שום דרך אחרת. וממש כך לא תיתכן שום דרך אחרת, אלא שכל המתגוררים בשטחה של מדינת פלשתין, ביום בו תקום - בלי קשר לדתם, לגזעם ולמינם - יהיו לאזרחיה.
כך תמצא עצמה המדינה החדשה, ממש כמו מדינת ישראל כאשר הוקמה, כאשר עשרים אחוז מאזרחיה הם בעלי זיקה, ואולי נאמנות, דווקא למדינה, או למדינות, אשר מעבר לגבול.
יהיה זה אז האינטרס של המדינה החדשה לדרוש מישראל "החלפות" בענייני אזרחות. כנראה שאיש - לא כאן ולא שם - לא יועתק בכוח מביתו, אלא בהחלט יהיה רשאי להמשיך ולהתגורר בו. וכל בן-לאום אשר ימצא עצמו מתגורר שלא במדינת לאומו שלו, יידרש כמובן לקיים בקפידה את כל חוקיה של המדינה בה הוא מתגורר, ויהיה תושב נכבד עם כל הזכויות והחובות של תושב קבע, כולל תשלום מיסים וכולל קבלת קצבאות וכולל חובת שירות לאומי וכולל גם הזכות לבחור ולהיבחר לרשות המקומית. אך בבחירות הכלליות - ואין לי שום ספק כי מדינת פלשתין היא אשר במפגיע תדרוש זאת, ואין לי שום ספק כי מדינת ישראל כמובן שתסכים לכך בשמחה - כל בן-לאום, גם אם הוא ממשיך להתגורר, כתושב קבע, בביתו הישן אשר במדינת הלאום האחר, לאחר ששתי מדינות לאום תתקיימנה, יוכל לבחור ולהיבחר רק לפרלמנט של מדינת לאומו שלו.