טיפולי שיניים במעגל החיים

50% מהצעירים שהוריהם לא הקפידו שיצחצחו את שיניהם כילדים או כבני נוער, מגיעים בדרך-כלל לגילאי ה-20 שלהם עם פה עתיר מוקדי עששת, מלא חורים, סתימות מתפרקות ואפילו שיניים חסרות. בגילאים הצעירים מתחלפות השיניים, ושן חלבית (נשירה) שלא טופלה - יוצרת מוקד דלקתי ומדביקה את השן הקבועה שבוקעת במקומה. בגילאי 12 לערך, יש "שיא" חדש של חוסר שימת לב לצחצוח, כשהחבר'ה הופכים לבני נוער מרדנים שלא מבינים על מה ולמה עליהם לצחצח שיניים. "השיא" הבא מגיע בתקופת הצבא - אז בגלל עייפות ולו"ז עמוס, לא תמיד שומרים על היגיינת הפה. צעירים שמגיעים למצב טעון שיפור שכזה, זקוקים לתחזוקה שוטפת ולתחלופה של טיפולים שנעשו לעיתים לפני שנים רבות, בילדות. 20% מהם סובלים מהזנחה קשה שמתבטאת בעששת רבה, שיניים שעברו 10-9 שחזורים ובמקרים קשים טיפולים נוספים כמו טיפולי שורש ועוד. מאידך - 50% לערך הם צעירים שהתבגרו בבתים שהמודעות בהם הייתה טובה, לא נרדמו עם בקבוק ובו משקה ממותק ולמדו לצחצח שיניים מהתקופה שבה היו פעוטות. אלה מגיעים לגילאי ה-20 שלהם עם פה נטול כל או לפחות רוב, הצרות הנ"ל, ויוכלו להשקיע את כספם בלימודים במקום בטיפולי שיניים.

יש מי שמרגישים טוב בגילאים הצעירים - הם בריאים, העצמאות מחוץ לבית מפתה והחיים הסטודנטיאליים מהנים למרות שהמצב הכספי קצת חסר. המעבר מגילאי ה-20 ל-30 מביא עימו הזנחה מסוג אחר - מגיל הטוויסט והבמבה, עוברים הצעירים לאוכל מהיר, עתיר פחמימות וסוכרים, שהופך להיות מזון עיקרי לצעירים. גם האלכוהול והשתייה הממותקת לא מסייעים למצב, והעובדה שכסטודנטים לא מרוויחים שכר רב - גורמת לרבים לוותר על ביקור אצל רופא השיניים, מחשש שמדובר בהוצאה כספית ניכרת. סטודנטים וצעירים רבים אם כן, מזניחים את היגיינת הפה, לא מגיעים לשיננית ולא לבדיקת רופא. הם לא מרגישים את מחלות החניכיים כי לא מדובר בתופעה כואבת. יש קצת דימום מהחניכיים? אם זה לא מפריע, מוותרים על הביקורת. אלא שהתוצאות לא נעימות, שכן העששת לא נעלמת אם לא מטפלים בה - החבר'ה מגיעים לגילאי ה-30 שלהם עם מחלת חניכיים, חורים ונסיגה וגם עם שיניים מתנדנדות. כיוון שמדובר במצב בלתי הפיך, אם המצב לא ייעצר כרגע - הבעיה תימשך ותחריף בגילאי 50-40. יש שלא ביצעו טיפולים ליישור שיניים בגיל הנערות ועתה שהחיוך כה חשוב ליצירת קשר חברתי (למשל: כדי לתפוס כלה פוטנציאלית) נזכרים שאולי כדאי היה לבצע יישור שיניים. הדבר אפשרי כמובן, אך משך הזמן שנדרש ליישור השיניים לעיתים ארוך יותר מאחר שהרופא לא יכול לנצל ולכוון את פרצי הגדילה שמאפיינים את גיל ההתבגרות.

מי שממשיכים להזניח את הפה בגילאים אלה - יגיעו לגיל ההתבגרות והזקנה עם מצב פה רע מאוד, וחבל. בגילאים הללו, פה שלא טופל כבר, סובל ממחסור בשיניים. לעומת זאת - פה שטופל כהלכה, מאפשר שמירה תקינה על מצב החניכיים והשיניים. בגילאים אלה, קיימת נטייה ליותר טיפולים אסתטיים - השיניים מצהיבות בגלל עישון או חומרי צבע במאכלי היום יום, ואנשים עם מודעות אסתטית, עוברים תהליכי הבהרה וניקיון. חשוב מאוד בגילאים הללו להקפיד על בדיקה אחת למספר חודשים במרפאה ואצל שיננית - גם אם מצב השיניים תקין.

באמצע גיל ה-40', לקראת שנות ה-50 מתחילים לחוש את הנפילה - עור הפנים צונח, נשים וגברים מתהדרים כיום בזריקות בוטוקס ומילוי באזור המצח והפה, וגם השפה העליונה מתחילה לרדת וטונוס השרירים משתנה. ככל שמתבגרים, הצניחה גורמת לכך שבעת דיבור או חיוך - נחשפות יותר ויותר השיניים התחתונות במקום העליונות. מצב זה יוצר צורת פנים "צנוחה" ומבוגרת. כדי למנוע זאת - מטפלים בפנים בזריקות מילוי, כאמור ובמקביל יש כיום אמצעים להבהיר את כל השיניים ולהאריך את השיניים בלסת העליונה באופן מלאכותי באמצעות ציפויי חרסינה או חומרי שחזור, מה שמעניק לפנים מראה צעיר יותר.

גם ובעיקר בגילאים אלה, יש להעניק להיגיינת ומצב הפה תשומת לב מרובה. הזקנה מחלישה את הגוף ובכלל זה את החניכיים - ועל כן יש לשמור על מצב הפה שבעתיים. הזנחתם עד-כה את השיניים? מהרו לתקן את העניין, כדי שלא תצטרכו בקרוב שיניים תותבות. בגילאים אלה, אנשים מאוזנים יותר כלכלית ונוטים לטפל טיפול גורף בשיניהם - השתלה במקום כל שן שנעקרה, שיקום שיניים מקיף, וכדומה. הנטייה היא לטפל ולא לעקור, לשמר את השיניים המקוריות ולא להחליפן בתותבות. האוכלוסיה הקשישה מגיעה כיום לגיל הזקנה במצב טוב יותר מפעם בשל המודעות וההתפתחות בטיפולי השיניים בעשורים האחרונים, אבל עדיין - חלק חשוב מהשמירה על בריאות הפה, תלויה במטופלים עצמם. המודעות שלהם היא שתקבע עם אלו שיניים יחיו בזקנתם, אם בכלל.

אירוע משמח בגילאים אלה הוא ההריונות והקמת המשפחה. הריון הופך את הגוף לרגיש יותר ובכלל זה גם את החניכיים. ההורמונים המציפים את הגוף, גורמים לדלקות להיווצר ביתר קלות וכל חוסר הקפדה וחוסר צחצוח גורם לנפיחות דלקתית ולדימום. כיוון שיותר כואב וקשה לשמור על ניקיון החניכיים הנפוחות - יש נשים שנמנעות מלצחצח שיניים, מה שגורר עוד יותר נפיחות ועוד יותר דלקת. נשים שסובלות מהקאות, עלולות להציף את פיהן בסביבה חומצית - שגורמת להתגברות העששת. מה עושים? מצחצחים בעדינות ונעזרים בשטיפות פה. לא מוותרים בשום אופן על שמירה על היגיינת הפה! זכרו: לא ההריון גורם לפה להידרדר, אלא האם המזניחה.