מספרת לירון: "כל שידוע לנו עד כה מסיפור-חייו של הסבא דב הוא לידתו בשנת 1926 בעיירה נובוגרודק, שעל גבול ביילרוס. אביו, פייבל יוסף (שרגא), היה סנדלר, ואמו, שושקה, עקרת-בית, שעבדה לעת מצוא גם בעבודות נוספות, כמו אפיית-לחם ומכירתו בבתי גבירים, מכירת חלב, ותפירת שמיכות לפי הזמנה. על-פי הידוע הוכנס סבא בשנת 1941 לגטו, שבו נערכה שנתיים מאוחר יותר סלקציה אכזרית. באותה סלקציה פקדו הקלגסים הנאצים על כל היהודים, פרט לקומץ שנתמך על-ידי היודנראט, להשתטח על האדמה. את יתר האנשים דחסו לבית גדול בקרבת מקום. היהודים שרבצו על הארץ הבינו מהר מאוד שעומדים להוציא את כולם להורג. או אז פרצה מהומת אלוהים, כשכולם החלו רצים, ללא סדר, לעבר הבניין, וסבא שלי ביניהם. אחד הנאצים שבר את הקת של הרובה שלו על ראשו של סבי, מה שלא הפריע לו להמשיך לרוץ ולהיכנס לתוך הבית, וכך נשאר בחיים. כל שנותר לו לעשות היה להעיף מבט אחרון לאחור, במרחק של מטרים אחדים, ולהבחין בקבוצת אנשים, בתוכה משפחתו, כשהם נורים בזה אחר זה למוות".

"מכל אלפי היהודים נותרו, בסופו של דבר, רק 200 בחיים. קומץ קטן מבין שורדי הגטו, וסבא ביניהם, תיכננו בריחה נועזת מהגטו. במשך חודשיים תמימים הם חפרו בסתר מנהרה תת-קרקעית, שהובילה אל מחוץ לגדרות הגטו. עם סיום החפירה הם מנו כ-100 איש. במהלך היציאה מהמנהרה שרר כאוס רב ובטעות, במקום לפנות מזרחה אל החופש, נסו הבורחים מערבה, היישר לעברם של הקלגסים הגרמנים. חרף הטעות הנוראה שיחק מזלם של 24 מהנמלטים וחייהם ניצלו. סבא היה ביניהם. הוא הצליח לנוס על נפשו יחד עם חבר ששמו היה גדליה. אין לנו שמץ של מושג מיהו האיש ומה עלה בגורלו וגם לא שמענו עליו דבר מסבי. ככל הנראה הם שרדו יחדיו את המלחמה, אלא שכל מה שאירע לאחריה נותר בגדר תעלומה. ידוע רק שבמהלך הבריחה הם פגשו פרטיזנים והצטרפו אליהם עד לסיום המלחמה. בשנת 1946 עלה סבא לארץ, דרך צרפת, באונייה 'ביריה'. וכל השאר הוא, עדיין, בגדר תעלומה גדולה". אם יש מי מבין הקוראים שמודע לפרטים נוספים, הוא מוזמן ליידע את לירון בטלפון 054-3519121, או במייל: COM.GMAIL@LIRONTRAUB.