לאחרונה כתבתי מאמר בשם, 'ירושלים, ישראל היא כינור לכל שירייך'. שם המאמר קשור לשיר, 'ירושלים של זהב'. בעת ימי השירות הצבאי האחרונים שלי בצה"ל כשמלחמת ששת הימים פרצה, השיר הושר, פשוטו כמשמעו, מהבוקר עד הערב ברדיו של ישראל. הלחן והמילים משובצים בגאווה רבה, בניצחון הענק והמופלא של היהודים על התוקפנות המתמשכת של מדינות ערב על המדינה היהודית. יותר מכך, השיר הביא לירושלים תשומת לב ותהילה לאומית ורוחנית נצחית שהעיר הייתה זקוקה לה כל כך. הסיבה שירושלים עלתה במחשבתי היא כי היא הפכה להיות אחת ממטרות הערבים -"פלשתינים" במלחמתם המתמשכת על ישראל. לעת עתה, הם וויתרו על התקפות הצבאיות שלהם ופנו להשתמש בטרור פוליטי נגד המדינה היהודית. הערבים-"פלשתינים" עכשיו דורשים שירושלים תחולק כך שחלק ממנה יהיה שלהם. חלק זה, שהיה בשבי הירדני במשך תשע עשרה שנה, אמור להיות בירת המדינה הפלשתינית שלהם. ירושלים מעולם לא הייתה בירתה של כל אומה אחרת, אז למה עכשיו? כי הערבים רוצים לדקור את האומה היהודית בלבה, כחלק מתוכניתם הגדולה יותר להביא את המדינה היהודית לסופה הסוף סופי. בביקורו האחרון בארצות הברית, בנאומו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בפני הקונגרס הוא הצהיר שירושלים לא תחולק. זוהי הצהרה חשובה ליהודים ולנוצרים כאחד, כי אם חלק של העיר יהיה בשליטת ערבים-"פלשתינים" מוסלמים, שרוצים לעשות אותה לבירתם, ליהודים לא תהיה גישה אליה וזה לא מקובל. באשר לנוצרים, ביקור בעיר שבה שולטים המוסלמים יהיה תוך סיכון. כשמדובר בירושלים, למדינת ישראל והעם היהודי יש קשר ריגשי עמוק לעיר. אבל לא רק עבור היהודים. העיר מהווה מרכז משמעותי עבור הדת הנוצרית. בדיוק כמו שכל מוסלמי צריך, לפחות פעם אחת בחייו, לעשות עלייה לרגל למכה, נוצרים יעלו לרגל לירושלים לעתים קרובות ככל שבאשרותם. ירושלים היא תעודת זהות של האומה היהודית. הישראלים אולי יודעים עברית, אבל לא מוצאים צורך לזהות את עצמם באמצעות תפילות דת וכיתבי הקודש שלהם. לשם השוואה, יהודי התפוצות יודעים תפילות דת, אבל ככל הנראה לא מבינים לחלוטין את התפילות, שהן בשפה העברית. היהודים חיים עם משבר זהות. הם צריכים לדעת מי הם, כפי שהשם אומר שהם, כדי באמת להבין את הזהות עבורה הם נלחמים. חלק מהזהות הזו, עבור יהודים ונוצרים כאחד, קשורה באופן אל יימחה עם ארץ ישראל. למרבה הצער, חברי קהילות בתי כנסת בעולם כנראה מעוניים יותר בבניית תוכניות חברתיות נהדרות, אבל הרעיון של לחימה על ארץ ישראל, במקרים רבים, לא מעניינת אותם. זה קצת מוזר. עבור יהודים רבים, הזהות שלהם היא שם, רק שהיא מוסתרת ועליה לצאת דרך הארה זהות. אותו רעיון חל גם על נוצרים. במשך 2000 שנים היהודים חיו בשולי חברות עמים, תמיד תוהים מה היא מידת המקובלות שלהם במדינה המארחת ורגילים שיתייחסו אליהם בנוקשות והיותם תמיד השעיר לעזאזל. לבסוף, כנגד סיכויים מרובים, באורח פלא, עם התערבות עליונה, מדינת ישראל המודרנית הוקמה ועכשיו היהודים יכולים להגן על עצמם. למרבה הצער, העולם עדיין לא תופש את העובדה שיהודים הם כבר לא מטרה קלה; השעיר לעזאזל והקורבן הנצחי של העולם חמק ממנו. יותר מרגיזה היא העובדה שישראלים-יהודים לא מבינים הבנה מלאה את עצם הריבונות שלהם. יהודים יוצרים חברה בעייתית וגם ארצם היא בעייתית. ארץ ישראל נועדה וניתנה לעם היהודי על-ידי אלוהיהם. עם זאת, בגלל שקיים פער בין יהודים חילוניים ליהודים דתיים, העובדה של מתנה אלוהית זו אינה מוטבעת עמוק באמונה וברגשות של כל היהודים. לכן, ראש ממשלה ישראלי, אחד אחר השני, כולל בנימין נתניהו, וישראלים ויהודים רבים "מוכנים" לתת, על כל צעד ושעל, ככלי כפיוס לאויב, שטחי ארץ יהודית וגם חלקים מירושלים. זה סימן שעדיין שוררת מנטליות של חוסר שייכות מוחלטת, שמקורה בסוג האנשים שיהודים היו כשחיו בגלות. צריך לזכור שהיהודים החילוניים הם אילו שהקימו את התנועה הציונות ובאו לבנות את מדינת היהודים. אבל, בסופו של דבר, מדינת ישראל, ככלל, צריכה לסמוך על הקב"ה, ולא על מרכבות סוסים! העם היהודי צריך ללכת בעיקבות ההבטחות שהקב"ה נתן לו ולדעת שהם טובים. אולי ישראל נמצאת בצרה גדולה יותר היום כי היא לא תופסת את מהות הבטחותיו. ולא צריך להיות דתי כדי להאמין ולדעת זאת. מסיבה זו יש לי כבוד עמוק לנוצרים כמו הכומר ג'ון הייגי, איש התקשורת המפורסם, גלן בק, ומיליוני חברי קהילות נוצריות בעקשנות רבה כל כך תומכים במדינת ישראל. אני מעריצה את בהירות מחשבתם על עמדתה של ישראל: "ישראל מוגדרת באמנתו של הקב"ה, הבטחה ללא תנאי," שלדאבוננו ישראלים רבים מדי מהשליכים הצידה. זה מאוד מעודד לראות את התרחבות התנועה הנוצרית למען ישראל. בתנועה זו, התמיכה בישראל היא מעבר לקווים הפוליטיים, החברתיים, וגזע. הנוצרים שתומכים בישראל הם אסיאתים, שחורים, לבנים,והיספאנים; צעירים מאוד וקשישים. הם באופן קבוע משתתפים בהפגנות למען ישראל, בעת הצורך הם מסנגרים ועותרים למדינה היהודית, הם לוקחים את מקומם בטכסי הנצחת השואה וחגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל, הם תורמים למטרות שמסייעות לישראל להתפתח ובאים לבקר בירושלים לעתים קרובות, ככל שכסף כיסם מאפשר להם. הם מודעים כמה שזה חשוב שהעולם יכיר בזכותו החוקית של עם ישראל לארצו וכן שגבולות המדינה יהיו בעלי הגנה ממשית. כמו היהודים, לנוצרים רבים יש בעיות זהות. אני באמת ובתמים מאמינה כי בעיות זהות אלה נגרמות מכך שיהודים או נוצרים לא לומדו איך לאמץ דת בלי להיות קנאים או להוטים מידי לגבי הדת. רבים מבינים כי אינם יכולים להיות דתיים, בקצב שלהם, ולכן פשוט עוזבים את הענין. זה קשור הרבה עם מנהיגים דתיים, שהם, במקרים רבים, עושים יותר נזק מתועלת לאנשים מסביבם שכולל, מסרי אמון שהם מפיצים באור שלילי. ישראל היא צעירה, ולאנשים שחיים בה יש שמץ של מנטליות גטו ורדיפות והלך רוח של "שא, שתיל', , שהוא, לשמור מרחק ולא לגרום לבעיות, מנטליות של אנשים שחיו במשך זמן ארוך למדי בשולי החברה ופשוט לא ידעו דרך חיים אחרת. שאלה טובה לשאול היא, "מיהו יהודי?" או, "מי הוא נוצרי?" בסופו של דבר, זה הוא אותו אדם שליבו באמת עם ישראל. הוא או היא מודעים שהם לא רק חברים אופנתיים של ישראל, אלא בעלי שורש רגשי עמוק עבור ובתוך ישראל כמו שמושתל בתוך שורשי הקב"ה. אנשים אלה יודעים היטב כי זהותם קשורה עמוקות עם ישראל. תמיכתם בישראל היא עיקשת, אף כי עשויה לבוא עם התנגדות גוברת. הם יודעים ומודעים שזה בא עם הטריטוריה של תמיכה בישראל. אמנם, העבר מוכתם בדם יהודי, כשהנוצרים הרגו מיליוני יהודים, אך בעולם המתפתח של היום, יהודים ונוצרים אמיתיים תלויים מאד זה בזה כדי להיות שלהראות מי הם באמת, האנשים שהקב"ה תיכנן שהם יהיו; עמו. אם זה יהודים או נוצרים, להתפלל ולסנגר לישראל הוא חלק חיוני להבנת הכתובים והמנדט המקראי שלפיו צריך להתפלל למען הארץ ואנשיה. אתם חושבים שיש להם בעיית זהות, סעו לישראל. ברצונכם לקבל הבנה עמוקה יותר של זהותכם, סעו לישראל שתסייע לעצב את זהותכם. כשתחזרו תדעו רבות יותר על זהותכם וכיצד היא קשורה היטיב עם ארץ ישראל. ישראל היא שומר האדמות, שומר הארץ, כל הארץ, פשוט מפני שהארץ שייכת לעם היהודי. לנוצרים יש אינטרס זהה שם. שהרי אם לא היו יהודים, לא היה ישו. אנחנו, העם היהודי, נתן לעולם הנוצרי את הרב היהודי הצנוע שלנו, יהושע, להיות מנהיגם. לכן, היהדות וישראל מגדירים גם את הנוצרים! אתה יכול ללכת לפי ההגדרה של הקב"ה, לפיה היהודים הגדירו את הנוצרים. כל פעם שאני שומעת את השיר ירושלים של זהב, הדמעות זורמות. כאשר פוליטיקאים מדברים, כל כך באקראי, על חלוקת ירושלים ועל לתת לערבים חלק ממנה, כעיר בירתם - או לתת להם חלק "נדיב" של ארץ ישראל - הם צריכים לשמוע את השיר רושלים של זהב ואז הם יידעו שזו משימה פשוט בלתי אפשרית. בעוד הקווים של מי הם יהודים ומי הם נוצרים הם מטושטשים, הצורך להתפלל, לעמוד בעד ולסנגר לישראל זה חשוב עכשיו, יותר מתמיד.