הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, הות"ת, החליטה להעניק למכון ויצמן, אוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה העברית בירושלים 175 מיליון שקלים להקמת 3 "מרכזי מצויינות". זה הרבה כסף, ורובו ילך למשכורות.
האוניברסיטאות בישראל הן בחלקן גופים מאובנים למדי. הן מתוקצבות בכסף ציבורי רב למימון קביעות בתעסוקה לאנשים שחלקם כבר שנים לא חוקרים כלום וגם בקושי מלמדים. ובכל זאת הכסף הזה, ה-175 מיליון שקלים, הם ההשקעה הכי טובה שעשתה השבוע המדינה.
זו הפעם הראשונה שהתיקצוב האקדמי מתחיל להיות על בסיס תחרותי אמיתי, על בסיס פרויקטים ועל עיקרון המתייחס גם למה שניתן לעשות תמורת הכסף. אוניברסיטאות וקבוצות חוקרים הגישו הצעות, יצרו חיבור בין מוסדות מחקר, מכללות ובתי חולים להגשת הצעות אטרקטיביות, והות"ת בחרה מי, לדעתה, יכול אכן להקים מרכזים שיעסקו במחקר מחלות, במדעי המחשב ובחקר המוח.
לא בטוח שיתגלו מכך תגליות חשובות. אולי והלוואי. גם לא בטוח שכל אגורה שתועבר לשם תשמש באמת למחקר ולא לתוספת שכר נוסף לחוקרים ומרצים שכבר מתוקצבים, אבל בטוח שזו ההחלטה הכי חשובה שנקבלה החודש בישראל. הרעיון שהכסף הציבורי ינתן מעכשו לאקדמיה גם על בסיס השאלה מה אתם מציעים לעשות איתו, מה אתם מתחייבים לחקור ותסבירו לנו למה כדאי שניתן לכם את הכסף, ייצור במדינה שינויים אדירים. זה יתן תקווה לחוקרים צעירים שגם הם יקבלו תקציבים למחקר, ומבטיח שלא שכל הכסף ילך מסורתית למימון פקולטות מיושנות.
מגדלי השן האקדמים שלנו די הצהיבו. בחלקם ניכרת כבר עששת וריח רע שורר בחלל הפה הפעור לתקציבים. לכן זה מעודד לראות איך לפתע צומחת לידם שן חלב חדשה, לבנה, עם תקווה לעתיד. שאפו לות"ת.