באחד מביקוריי באירוע תרבות פגשתי במקרה בחורה גבוהה, נאה ביותר, יפה ומושכת את העין. הכירו לי אותה והתברר שהיא מבולגריה, אוהבת מאוד את ישראל, מתמצאת במסורת היהודית, מתעניינת בכל מה שקשור ומתרחש בארץ, למרות שאין לה כל שורשים יהודיים. היום היא רקדנית בלהקת המחול של ולרי פנוב באשדוד. היא נמצאת בלהקה כבר כשנתיים, התאקלמה היטב, אם כי עדיין לא למדה את השפה. שמה אורורה (AURORA) אנדרייבה. היא נולדה בסופיה, בולגריה, וסיימה את האקדמיה הלאומית לכוריאוגרפיה בעיר הולדתה. כאשר קיבלה מילגה, נסעה לציריך להשתלמות. אז הייתה בת 16. שלוש שנים רקדה בשווייץ ובין שאר התפקידים הראשיים שימשה כסולנית ביצירות מחול קלאסיות. אמה העיתונאית, הכותבת על מחול, הייתה לוקחת אותה עוד בהיותה צעירה ביותר לתחרויות מחול בינלאומיות שהתקיימו בעיר הקיט המפורסמת - גם בישראל - ורנה. תחרויות אלו משכו עם הזמן את תשומת הלב של הילדה הקטנה בזכות התלבושות הקסומות של הרקדניות והמנגינות היפות של המחולות. כך גברה התעניינותה במחול משנה לשנה, עד שכאשר התבגרה מספיק הגישה מועמדות כדי ללמוד בבית ספר למחול. אחותה גם כן רקדנית ורוקדת בלהקה בגרמניה. כוריאוגרפים ואנשי מקצוע אמרו לה תמיד שהיא יותר מדי גבוהה למחול, לא מתאימה ולא תצליח למצוא עבודה כרקדנית. אכן, היא באמת גבוהה, עם ידיים ורגליים ארוכות, דברים שממבט ראשון מעוררים תשומת לב. היא נמצאה מתאימה להיות רקדנית בבלט הקלאסי. "מגרעת" זו הפכה אצלה ליתרון. פעם, באחת ההופעות, כאשר רקדה על בימת האופרה בסופיה בתפקיד שרקדה בו אחת מהרקדניות הכי מפורסמות של בולגריה - ורה קירובה, היא הצליחה להלהיב את הקהל של סופיה שפרץ במחיאות כפיים סוערות באמצע הריקוד וקרא קריאות הידד, מוקסם מהקווים הנהדרים שהציגה בריקודה. אורורה השתתפה בתחרויות בינלאומיות שונות לבלט, כגון התחרות בלוזן ואחרות, וזכתה להערכה ולציון לשבח רבים. ברפרטואר שלה בלטים מפורסמים כ"דון קישוט", "לה קורסר", "מפצח האגוזים", "שופניידה", "ביידרה", "אגם הברבורים" ועוד הרבה בלטים מפורסמים קלאסיים ומודרניים. בלהקת פנוב היא רוקדת ב"לכלוכית", ב"אדיוס" וברבים אחרים.