קזינו, מירוצי סוסים או מכוניות, הם הימורים מקובלים, הנהוגים בלא מעט מדינות בעולם. מלבד בילוי ושעשוע לשמו, יש בהם כדי להכניס למדינה מיליונים רבים, כשלא אחת היא, אפילו, מצליחה להפיק באמצעותם את גורם ההכנסה מספר אחת שלה. שאלת הפעלתם של ההימורים האלה בישראל שבה ועולה, חדשות לבקרים, כבר מזה שנים רבות. באחרונה אימץ אותה אל חיקו שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, שגם מנסה לתת לה תאוצה. אילו היה העניין תלוי בו, היו המהמרים בארץ יכולים לוותר על נסיעות אל מעבר לים כדי לסגוד למכונות המזל, לסוסים האהובים, או למכוניות המובילות. בהיעדר אלטרנטיבות אלא שבישראל מעדיפים, עדיין, הגורמים המחליטים לטמון את הראש בחול. התואנה שלהם היא שיש בכל אלה כדי לעודד התמכרות ולהשחית את אמות המוסר. הם שוכחים רק שהמדינה שלנו הולכת ומאבדת מיום ליום את מעט התיירים שעוד מואילים להגיע אליה. אילת, בתעריפי השיא שלה, כבר אינה מדברת אליהם, ואלטרנטיבות אחרות בארץ פשוט אינן קורצות דיין. אותם דברים אמורים בישראלים עצמם, שבהיעדר הימורים כאן, ובשל יוקר המחירים הרב, מעדיפים לברוח לחו"ל, כדי לחפש שם את אלילת המזל שלהם. הדרך לעושר בתי קזינו באילת, או בים המלח; מירוצי סוסים בגליל ומירוצי מכוניות בנגב, היו מן הסתם מעלים את ישראל על מפת התיירות המשגשגת. הון העתק, שמוציאים אזרחיה על הימורים שמעבר לים, יכול היה להעשיר את קופת המדינה במיליונים רבים, הרבה מעבר לחלומות-באספמיא שנרקמים כאן על רווחים הזויים מנפט או גז. וזה, אולי, הרגע האחרון כדי להציל את ישראל מקטסטרופה תיירותית. על-פי סקרי-דעת קהל שנערכו באחרונה, עולה כי רבבות ישראלים צפויים לצאת בקיץ הזה אל מעבר לים רק כדי לבלות בבתי-קזינו, או לחזות בהימורי מכוניות וסוסים. על-פי אותם סקרים, אמור כל תייר ישראלי שלישי לפקוד לפחות אחד מיעדי ההימורים האלה בעת חופשתו. כשהמדובר במכונות המזל, מזומנות לו כאלה בעיקר בארצות-הברית ובמדינות מזרח-אירופה. ואם בסוסים עסקינן, הוא ימצא אותם, מעל לכל, כשהם מתחרים ביניהם אנגליה, איטליה וארגנטינה, בעוד ארצות-הברית, גרמניה וצרפת יענו על מבוקשו למירוצי מכוניות.