חגיגה של ממש לקרניבורים מזומנת מדי יום לבאים בשעריה של "רק בשר", אחת משלוש מסעדות הרשת, הממוקמת במערה אקזוטית וחשוכה ברחוב סלמה 19 בתל אביב, על גבולה של יפו. מעדניה מוגשים לבאים בשעריה באווירה רומנטית ולאור נרות בלבד.
הגענו אליה בצהרי יום קיץ חם ומהביל. בוויטרינה שבמרכזה מצאנו מבחר של מעדני-בשר. אלה הוצגו בה לראווה, לעיני קהל צובאים גדול, משחרים כמונו לטרף. בחרנו את שאהבה נפשנו ובתום המתנה של דקות אחדות כבר הגיעה לשולחננו תבנית-מתכת גדולה ולוהטת, עמוסת בשרים. היו בהם שיפודים של כבד, של אנטרקוט ושל צ'וריס, כשלאלה צורפה כוס קטנה של יין אדום לטעימה, שכבר לגמנו משובח ממנו.
ציון לשבח
כל מעדני הבשר שבאו לפינו ספגו, אומנם, כמות אדירה של מלח, אבל טעמם היה בהחלט עשיר ופיקנטי. במיוחד ערב לחיכינו שיפוד הכבד, שהיה ממש עשוי לעניין. ברמה פחותה מעט התגלה ברושט האנטרקוט, שלא היה, משום מה, מתובל די צורכו. שיפוד הצ'וריסו, לעומתו, השיג בהחלט את יעדו. גם התפודים בתנור היו נימוחים ועסיסיים מאוד לטעמנו.
מלאת טרוניות
אלא שלעומת עבדכם הנאמן ושבע הרצון, הייתה בת הזוג דווקא מלאת טרוניות. מסתבר שלחכה של מי שנולדה על אדמת ארגנטינה כלל לא ערבו השיפודים שהוגשו לשולחן. אפילו על התפודים היו לה מענות. מה לעשות, אבל ציפיותיה של מי שגדלה בארץ הבשר מספר אחת הן, מן הסתם, מופרזות מדי.
קינחנו באספרסו מהביל ודומיננטי ובבקבוק גדול של סודה, שהשלים את מלאכת העיכול הנכבדה שלנו. לידי המלצר האדיב והסובלני שלשלנו 340 שקלים, כולל תשר של 15%.
בסופו של דבר נותרו דעותינו על "רק בשר" חלוקות. אני הענקתי לה 8 נקודות בסולם של 10, ואילו בת הזוג התעקשה על 5 בלבד. לעומת דעתה הנחרצת שלא לשוב עוד אליה, הרי שכף-רגלי בהחלט תדרוך בה בעתיד הקרוב.