רג'פ ארדואן הוא אדם זהיר המחזיק את הקלפים קרוב לחזה, אך הוא גם אדם נחוש המתקדם בדבקות לעבר מטרותיו, ובחלק מהמקרים המטרות הללו נחשפות רק לאחר השגתן. העולם מתחיל להתרגל שחלק משאיפותיו של האיש אינן עולות בקנה אחד עם ערכי המערב. סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה בשנה שעברה דוח בשם "מעקב אחר נתיב הכסף הגרעיני האירני לטורקיה". על-פי המסמך, מספר בנקים בטורקיה חתמו על הסכמים לשיתוף פעולה עם בנקים אירניים, ובהם גם בנק Mellat הנמצא ברשימות השחורות בארה"ב, בבריטניה ובאיחוד האירופי בשל תרומתו למימון תוכנית הגרעין של אירן. ממשלת טורקיה הגיבה לדוח של רויטרס בטענה כי היא מחויבת אך ורק לעיצומים של האו"ם. אחד השחקנים הפעילים במימון האיסלאמי בטורקיה הוא בנק Albaraka Turk. כמו 'אל בראקה' המצרי, כך גם הבנק הטורקי הוא חלק מקבוצת 'אל בראקה' מהמפרץ הפרסי. קבוצה זו קשורה באופן הדוק לתשתית הפיננסית של אל-קאעידה והייתה מעורבת בין היתר במימון הפיגועים במגדלי התאומים. גם ארגון הסיוע הטורקי, ה-IHH, הידוע לשמצה בשל המשטים לעזה, ידוע במעורבותו במימון הג'יהאד העולמי. מתברר שקיים קשר הדוק בין ה-IHH לבין ה-AKP, מפלגתו של ארדואן, ולא מדובר רק בקשר רעיוני. כרבע מחברי הנהלת ה-IHH הם בעלי תפקידים ביצועיים מטעם מפלגת השלטון. הארגון ייצג באופן רשמי את ממשלת טורקיה בחלוקת סיוע בעירק. ספינת המרמרה שניסתה להגיע בשנה שעברה לחופי עזה, נמכרה ל-IHH במחיר הפסד על-ידי חברה שבבעלות עיריית איסטנבול. העירייה הזאת נמצאת בשליטת ה-AKP. ממשלת ארדואן גם העמידה לרשות המשט נמלים ותשתית טכנולוגית. אם כן, הרבה שרצים שורצים בקופתו של ארדואן. יש להניח שבמהלך הקדנציה החדשה שלו ייחשפו קלפים חדשים נוספים.

ראשי השלטון החילוני שהנהיגו את טורקיה בשנות ה-80 פחדו מהשפעה קומוניסטית והעמידו מולה אלטרנטיבה איסלאמית מוגבלת. בנוסף, היה להם רצון למשוך השקעות ממדינות המפרץ הפרסי. בשנת 1983 נחקק בטורקיה חוק המתיר פתיחת חברות פיננסיות שפעילותן לא מבוססת על ריבית. על-פי החוק, חברה כזאת חייבת להיות רשומה כבית השקעות שבו לפחות 100 בעלי מניות. ציפיות השלטון אכן התממשו. כבר בשנת 1984, ה-IDB, הבנק האיסלאמי לפיתוח, העניק לטורקיה אשראי בסך 750 מיליון דולר. באותה שנה נפתחו שני בנקים איסלאמיים כאשר רוב מחזיקי המניות היו דמויות פיננסיות מהמפרץ הפרסי. פעילותם התבצעה בעיקר בכפרים, ובניגוד לנהוג במדינות המפרץ, הבנקים לא זכו בדרך כלל לסיוע מצד הממשל. מקורות המימון העיקריים שלהם היו סניפי חברות מהמפרץ והעברת המשכורות של הפועלים הטורקים מגרמניה. תנופה חדשה בתחום המימון האיסלאמי קיבלה טורקיה בסוף שנות ה-80 כאשר קמו ארבעה בתי השקעות נוספים המתנהלים על-פי חוקי השריעה, ההלכה המוסלמית. עשרות סניפים חדשים של הבנקים האיסלאמיים נפתחו ברחבי המדינה וחלק מהחברות האיסלאמיות החלו לסחור במניותיהן בבורסה באיסטנבול. הכנסות השחקנים בענף המתפתח החלו לגדול בעשרות ולעתים אף במאות אחוזים. בשנת 1990 הוקמה גם ה- MUSIAD, התאחדות התעשיינים העצמאית, ששמה לה למטרה פיתוח כלכלי המבוסס על ערכי האיסלאם. בשנת 1995 ניצחה בבחירות בטורקיה מפלגת הרווחה האיסלאמית. מנהיגה, נג'מטין ארבקאן, תיעב את הכלכלה המערבית והבטיח סדר כלכלי חדש, אך מפלגתו לא זכתה לרוב מוחץ ונאלצה להסתפק ברוטציה עם מפלגתה החילונית של טאנסו צ'לר. עם זאת, חלק מהמצע הכלכלי של מפלגת הרווחה הפך לקווי היסוד של הקואליציה. למשל, פטור לעסקים קטנים מניהול ספרי חשבונות, רפורמה איסלאמית בענף הבנקאי ובבורסה, והבטחת יציבות המחירים. ארבקאן נחל כישלון חרוץ בתחום הכלכלי, ומלבד עידוד של פתיחת עוד כמה מוסדות פיננסיים איסלאמיים לא הצליח לקדם את תוכניותיו. בקדנציה הקצרה של ראש הממשלה האיסלאמי הגיעה הכלכלה הטורקית לשפל: החוב החיצוני תפח מכ-76 מיליארד דולר עד לכמעט 90 מיליארד, ופיחות חד של 79% חל במטבע המקומי. הממסד הצבאי התנגד למהלכיו של ארבקאן ובשנת 1997 הוא אולץ לפרוש. הצבא פתח מיד במסע רדיפה נגד גופים איסלאמיים כלכליים שהואשמו בהונאה ובמימון טרור. ראשי החברות הועמדו לדין, ובחלק מהמקרים אף הוקפאו נכסים. עוד מהלומה הונחתה על הבנקאות האיסלאמית בטורקיה בתקופת המשבר הכלכלי בתחילת המאה. מתוך מעט השחקנים בענף, חלקם פשטו רגל וחלקם נמכרו לגופים פיננסיים במפרץ הפרסי.

רג'פ ארדואן שהגיע לראשונה לראשות הממשלה בשנת 2002 היה הרבה יותר זהיר מארבקאן. אחת מהכרזותיו הראשונות הייתה שלכלכלה אין דת, ושאיפותיו המוצהרות לצרף את ארצו לאיחוד האירופי היו ידועות לכול. אך ככל שדלתות אירופה ננעלו בפני הטורקים, העמיקה אחיזתה של כלכלת האיסלאם במדינה. בשנת 2005 שינתה ממשלת ארדואן את התקנות המגבילות את פעילות הבנקים האיסלאמיים. אך גם שינוי זה היה זהיר. לראשונה הבנקים האיסלאמיים הוכרו כבנקים אך לא הותר להשתמש במונח "איסלאמי". עד היום הם נקראים בנקי השתתפות. לדעת ראשי הבנקים, למינוח יש חשיבות מעבר לסמנטיקה והם מצפים לשינוי השם. כפרי פשוט שמתפלל חמש פעמים ביום לא ירוץ לפתוח חשבון בבנק השתתפות, בנק איסלאמי ידבר אליו הרבה יותר. בשנה שעברה גדלה עלות הנכסים של הבנקים האיסלאמיים בטורקיה ב-25%. השקעותיהם צמחו בשיעור דומה. שיעור הפיקדונות גדל ב-22% והגיע לכ-22 מיליארד דולר. הרווח הנקי גדל ב-19%. הבנקים האיסלאמיים בטורקיה מהווים 6% מכלל המערכת הבנקאית, אך ראשיהם בטוחים שבשנים הקרובות חלקם יעלה לכ-10% לפחות. בימים אלה שתי חברות זרות מנהלות מגעים עם ממשלת ארדואן על פתיחת בנקים איסלאמיים נוספים. בשנה שעברה הנפיק הבנק Kuveyt Turk לראשונה בטורקיה סוקוק, אג"ח איסלאמי, בסך של 100 מיליון דולר. בקרוב מתכנן הבנק הנפקת סוקוק נוספת בסך 500 מיליון דולר. בנק איסלאמי אחר בשםAlbaraka Turk משלים גם הוא הכנות להנפקה דומה בקרוב. הפרלמנט הטורקי קידם לאחרונה חקיקה המקלה על הנפקת סוקוק, בין היתר בתחום המיסוי. הבורסה באיסטנבול מכינה בימים אלה מדד איסלאמי חדש בהתאם לתקן של ארגון הוועידה האיסלאמית. מה שיאפשר כמובן לכל המדינות החברות בארגון לסחור בבורסה הטורקית. צמיחה מרשימה חלה גם בפעילות של ההתאחדות התעשיינים האיסלאמית, MUSIAD, שמהווה כיום מתחרה משמעותי להתאחדות החילונית הוותיקה, TUSIAD. ב-MUSIADחברים מעל 2,500 אנשי עסקים ומעל 7,500 חברות שפעילותן הכלכלית מהווה כ-12% מהתל"ג הטורקי.

משנה לשנה מעמיקה ממשלת ארדואן את חדירתה הכלכלית לעולם המוסלמי. רבות ממדינות ערב היו פעם חלק מהאימפריה העות'מאנית, מה שמקל על כינון קשרים אבל מאידך גורם לחששות בעולם הערבי משאיפותיה האימפריאליסטיות של טורקיה. כך או כך, מחזור המסחר בין טורקיה למדינות ערב עלה כמעט פי 3 בחמש השנים האחרונות ועמד בשנה החולפת על 33.5 מיליארד דולר. שיעור ההשקעות של חברות ערביות בטורקיה הגיע ל-14 מיליארד דולר. בשנת 2005 יזם ארדואן את הקמת הפורום הכלכלי הטורקי-ערבי. הפורום מתכנס מדי שנה ובמהלך הכינוסים נחתמים הסכמים ועסקות לשיתופי פעולה. עד לאחרונה היה ציר הרשע המזרח-תיכוני חלק לגיטימי משאיפותיו הכלכליות של ארדואן. לפני מספר שנים הוקמה המועצה הבי-ליטראלית לשיתוף פעולה אסטרטגי בין טורקיה לסוריה. אנקרה סיפקה לדמשק אנרגיה ומים, ובוטל הצורך באשרות כניסה בין המדינות, מה שהביא לעלייה חדה בתנועת התיירים בשני הכיוונים. נוסף על כך הוסכם על הקלות במכס בגבולות. גם אירן הפכה לפרטנר כלכלי חשוב של טורקיה. בשנת 2010, 4% מכלל היבוא לטורקיה הגיע מאירן, וקרוב ל-3% מהיצוא הטורקי הופנה אל השכנה בגבול המזרחי. מחזור המסחר עם אירן הגיע ל-10.6 מיליארד דולר. לפני מספר חודשים חתמו שתי המדינות על מפת דרכים כלכלית שבמסגרתה אמורים לקום מיזמים משותפים בתחום האנרגיה. עוד מתוכננת בניית כבישים ומסילות ברזל שיחצו את שתי המדינות ולפי הכרזות המנהיגים מדובר בשחזור של דרך המשי. אך האידיליה בין טורקיה לבין ציר הרשע עומדת בימים אלה בסימן שאלה. תמיכת טורקיה באופוזיציה הסורית גרמה למתיחות רבה עם משטרו של אסד, וגם בטהרן מסתייגים מההתנהלות הטורקית.