מפלגת העבודה – סמרטוט אדום?

בואו נקרא כמה משפטים מקרב "כתביו" מעלי הקבס של אחד המתפקדים החדשים למפלגת העבודה, ממחנהו של האלוף במילואים עמרם מצנע: "את קרציות המתנחלים נפרט בשמות, כדי שהכל ידעו מי הם שותי הדם של הציונות הדמוקרטית". כן, זהו מחנה מצנע, מחנה של אלוף בצבא ההגנה לישראל, המתעתד להיות מנהיג במפלגה השואפת לשלטון! ומה עוד מגלה לנו המתפקד הבכיר לעבודה תומך נלהב של האלוף מצנע: "לפיכך - אנו, החתומים מטה, קוראים פומבית להחרמת מוצרי ההתנחלויות, ומצהירים שאם ניתבע לדין בידי מתנחלים (שלפי "חוק החרם" אינם חייבים אף בהוכחת נזק!) ובית המשפט יטיל עלינו פיצויים למתנחלים - נסרב לשלמם, ונעדיף להיכלא". ואם מפלגת העבודה לא מקיאה כאלה אנשים מתוכה, היא מודה בפני כולנו, שקצה בחייה, שהיא מכבסת ותולה עצמה בחצר העיר. לא הרבה יצטערו, לא הרבה יזילו דמעה, בארי כצנלסון ודוד בן-גוריון יתהפכו בקבריהם, ולמצנע תהיה קדנציה בצפת או במטולה – או בכל עיר או כפר שיידרש בו מנהל ממונה מטעם משרד הפנים – הצפון ייהנה והמדינה לא תחסר. אך המדינה תחסר את שלי יחימוביץ' ואת בוז'י הרצוג ואת פואד, ואולי עוד כמה ח"כים חשובים, אשר נותנים למצנע ולסמרטוטיו האדומים להוריד את המפלגה ביגון שאולה. השמאל האובדני הרס את השמאל, אין כוח פוליטי שמאלי במדינה. לפחות יהיה מרכז שמאל, אך גם עליו משתלט השמאל האובדני בצעדיו הגמלוניים, וכאן יש עדיין זמן לתקן, לא הרבה זמן, יום-יומיים, להוציא את הרע מהקרביים ולנסות להשתקם. לחלופין, תחלוף לה תהילת העולם של תנועת העבודה הישראלית, בין הפגנות שייח' ג'ראח ובין האבנים של עיבלין המושלכות על חיילים שלנו. ותנוח מפלגת העבודה בשלום על משכבה, ונאמר אמן.